במסגרת פסק הדין המבוצע בתיק ההוצאה לפועל, נקבע כי לזוכה ישנה זכות להשתמש בגלריה שבנתה ביחידתה בשטח של כ- 130 מ"ר וזאת בנוסף על שטח של 390.5 מ"ר, אותם הזוכה רכשה מהחייבת ולגביו קיים חוזה ניהול עם החייבת - ולכן עתר להורות על חיוב, אף ביחס לתוספת זו של השטח, ביחס לשנים שממועד תחילת היחסים החוזיים בין הצדדים; במסגרת הסיכומים חזר בו ב"כ החייבת מטענתו ביחס לחלק מהסכומים שביקש לקזז ולדבריו – יש לקזז סכום של 33,441 ₪ כולל מע"מ, המהווה סכום בעבור דמי ניהול בלבד לחודשים 07/2012 ועד 01/2013 וכן דמי ניהול בעבור השטח של הגלריה משנת 1998 ועד היום; אין חולק שב"כ החייבת לא יצר קשר עם הזוכה, עם קבלת המכתב, לא ניסה לברר האם אכן בפועל נפתח תיק הוצל"פ, לא עתר לשהות מספקת, לדידו, לתשלום החוב הפסוק וזאת הגם חלוף המועד ממועד מתן פסק הדין והמצאתו לצדדים ולא עתר לתשלום החוב בשיעורים מלכתחילה.

על הזוכה להשיב לחייבת סך של 500,000  ש"ח. החייבת שלחה לזוכה הודעת קיזוז, אלא שלא נענתה. עוד נטען כי בשל מצבה הכלכלי הירוד של הזוכה, ספק אם ניתן יהיה לגבות ממנה סכום כלשהו שישולם לה. החייבת אף ציינה, כי נגד הזוכה מתנהלים מספר תיקי הוצאה לפועל. בנסיבות אלה ביקשה החייבת, שאורה על סגירת התיק תוך חיוב הזוכה בהוצאות.

סעיף 66ג(ב) קובע כי בהתראה יצוין שזו תיכנס לתוקף אלא אם יפרע החייב החוב ; או יתייצב לחקירת יכולת בלשכת ההוצאה לפועל וישכנע את הרשם כי הוא אינו בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו; או שתינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל בעניין זה; תכליתן של ההגבלות היא ליתן כלי קיצוני פחות ממאסר בידי הרשם, כדי להביא למימוש פסק הדין, ולסייע לזוכה במימוש זכייתו.

דינו של שטר משכון, לעניין מימושו, כדין פסק דין המוגש לביצוע בהוצאה לפועל. אכן, בעוד שלרשם ההוצאה לפועל סמכות לקבוע את הדרך היעילה והצודקת לממש את המשכון, אין הוא מוסמך להורות שלא לממש את המשכון; חובת תום הלב חלה על בעל דין גם כאשר הוא מפעיל זכויות דיוניות, וכי עיקרון תום הלב חולש גם על נקיטת הליכי הוצאה לפועל.

על המבקשת היה להבטיח במסגרת ההסכם עם המשיב את ההוצאות למקרה ויפר את ההסכם וכן להתייחס לכתובת להמצאת כתבי בי דין, למקרה וישנה את כתובתו ויהיה צורך בפתיחת תיק הוצל"פ חדש למימוש המשכנתא.

הסכם המשכון עליו נסמך צד ג' אינו ממלא אחר דרישת הפומביות, כמקנה לו תוקף כלפי כולי עלמא. במה דברים אמורים ? לטובת צד ג' לא נרשמה משכנתא בלשכת רישום המקרקעין ואף לא נרשם משכון ברשם המשכונות. יתרה מכך, בהסכם נכללת תניית סודיות כלהלן: "הצדדים מתחייבים לשמור על הסכם זה בסודיות". בהתאם להוראת סעיף 4 לחוק המשכון, תשכ"ז-1967, כוחו של המשכון כלפי נושים אחרים יפה אך אם נתנה לו פומביות, בהתאם להוראות הדין הנוגעות לעסקה שעל הפרק.

ביצוע פסק דין ואכיפתו מחייבים הבנת מהותו של פסק הדין ומשמעותו, והבנת פסק הדין  מחייבת מידה מסוימת של פרשנות. אולם, לרשם ההוצל"פ אין סמכות לנתח את הכוונה והרציונל שמאחורי פסק הדין, כאשר הכוונה איננה עולה באופן ברור לחלוטין מלשון פסק הדין; לא נמצא, כי הסוגיה שבפני מצריכה פרשנות החורגת מסמכותו של רשם ההוצל"פ. בפני פסק בוררות לביצוע אשר המענה לאופן ביצוע ודרכי ההתחשבנות שבגדרו מצויים בפסק הבורר עצמו ואינני נדרשת להליכים שהתקיימו ערב מתן פסק הבורר, הלך מחשבתם של הבוררים או ידיעותיהם בדבר שותפותו החדשה של החייב, כאשר הבנת החיוב ופרשנותו עולים מתוך פסק הבוררות ופסקי הדין של בתי המשפט שניתנו לאחר מכן כפי שיובא להלן.

תיק ההוצאה לפועל הוא אמצעי גבייה בידי הזוכה. באמצעות תיק ההוצאה לפועל הזוכה יכולה לנקוט בהליכים כנגד החייב, אף במקרה שבו חייב משלם באופן סדיר את תיק המזונות ניתן לנקוט בהליכים להבטחת חוב עתידי. כך למשל לו צפוי לקבל חייב העומד בחוב המזונות כסידרו ירושה שיש בה להבטיח את חוב המזונות עד תום תקופת החיוב, הרי שככל שלא קיים תיק הוצאה לפועל פעיל לא תוכל הזוכה לבקש לנקוט בהליך של עיקול שנועד להבטיח את גביית המזונות; לא ניתן לקבל את הטענה כי בהיותו של החייב עומד בצו התשלומים כסדרו יש מקום לסגור את תיק ההוצאה לפועל , כברירת מחדל.

לטענת הזוכה לפי הלכה הפסוקה זכויות המוקנות לעובד מכוח חוקי משפט העבודה המגן אינן ניתנות לוויתור ועל כן אינן יכולות לשמש נושא להסכמה ולפיכך כל הסכמה בענין זה לרבות האמור בבקשה בהסכמה לשחרור ערבות אינו רלוונטי; לטענת הזוכה מעיון בתנאי הפוליסה עולה כי הרווחים שהניבו כספי הפיצויים מהווים חלק מרכיב התגמולים השייכים לעובד - הזוכה - ואין לראות בהם בשום אופן צינור מימון לתשלום פיצויים הפיטורים מצד המעביד - החייבת.

לטענת הזוכה החייבת יודעת היטב כי התנגדותו לביצוע ההמחאות בתיק האחר התקבלה וכי אין כל ממש בטענת הפרעתי; הזוכה מוסיף וטוען כי טענת הפרעתי הוגשה בחוסר תום לב תוך ניסיון להטעות את כבוד רשם ההוצאה לפועל; הבסיס לטענת פרעתי בהליכי הוצאה לפועל נמצא בסעיף 19 לחוק; עיקר טענת החייבת במסגרת בקשתה לפירעון החוב הינה באמצעות טענת קיזוז.