החייב אינו מתכחש לחוב וטענתו היחידה היא בפתיחת תיק ההוצאה לפועל שלא כדין יש כדי להטיל עליו תשלומי הוצאות מיותרות וזאת כאשר היתה לו הכוונה לשלם החוב באמצעות הכספים שיתקבלו ממכר הדירה, כפי שהודיע לב"כ הזוכה מספר פעמים על ידי מכתבים שנשלחו אליו - האחד – ביום 11.10.12, אשר תוכנו מעיד, לדבריו, כי בהתאם להסכם מכר הדירה ולאחר קבלת הכספים, ישולמו הפיצויים על ידי כונס הנכסים והשני - מכתב מיום 17.10.12 בו ביקש החייב מב"כ הזוכה להודיע לו בדבר ההסדר שהוצע לתשלום הפיצויים.

במקרים בהם ידוע למנהל בוודאות דבר קיומו של נושה מובטח, כאשר נצבר והולך חוב למנהל, אין המנהל יכול להסתפק  במשלוח דרישות תשלום לחייב - החוכר בלבד ועליו חובה - לשלוח הודעות על כך גם לבנק, המבקש להגן על הבטוחה ולשמור על ערכה; מדרישת החוב של המנהל עולה כי משך שנים רבות אפשר המנהל לחוב להצטבר בלא שיידע את הבנק על כך. מדובר בשיהוי שהביא להרעה במצב הבנק שכן פגע בבטוחה שלו. בכך אני רואה גם חוסר תום לב של המנהל , גוף ציבורי שחלות עליו חובות מוגברות של תום לב, שחובת הגילוי במקרה כזה חלה עליו.

אין מחלוקת שהסכום הכולל של פסק הדין הינו כ- 260,000 ש"ח; אין מחלוקת שיש לנכות ניכויי מס מהסכומים מהחייבים בפסק הדין, על פי החוק; משהזוכה עומדת, בענייננו, על זכותה לקבלת מלוא הכספים בהתאם לפסק הדין, ללא הניכוי בשיעור שבוצע על ידי החייבת בפועל, הרי שקמה לחייבת הזכות לעתור בבקשה בטענת פרעתי ביחס לסכומים ששולמו על ידה בפעול לרשויות המס.

על הזוכה להשיב לחייבת סך של 500,000  ש"ח. החייבת שלחה לזוכה הודעת קיזוז, אלא שלא נענתה. עוד נטען כי בשל מצבה הכלכלי הירוד של הזוכה, ספק אם ניתן יהיה לגבות ממנה סכום כלשהו שישולם לה. החייבת אף ציינה, כי נגד הזוכה מתנהלים מספר תיקי הוצאה לפועל. בנסיבות אלה ביקשה החייבת, שאורה על סגירת התיק תוך חיוב הזוכה בהוצאות.

סעיף 66ג(ב) קובע כי בהתראה יצוין שזו תיכנס לתוקף אלא אם יפרע החייב החוב ; או יתייצב לחקירת יכולת בלשכת ההוצאה לפועל וישכנע את הרשם כי הוא אינו בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו; או שתינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל בעניין זה; תכליתן של ההגבלות היא ליתן כלי קיצוני פחות ממאסר בידי הרשם, כדי להביא למימוש פסק הדין, ולסייע לזוכה במימוש זכייתו.

דינו של שטר משכון, לעניין מימושו, כדין פסק דין המוגש לביצוע בהוצאה לפועל. אכן, בעוד שלרשם ההוצאה לפועל סמכות לקבוע את הדרך היעילה והצודקת לממש את המשכון, אין הוא מוסמך להורות שלא לממש את המשכון; חובת תום הלב חלה על בעל דין גם כאשר הוא מפעיל זכויות דיוניות, וכי עיקרון תום הלב חולש גם על נקיטת הליכי הוצאה לפועל.

על המבקשת היה להבטיח במסגרת ההסכם עם המשיב את ההוצאות למקרה ויפר את ההסכם וכן להתייחס לכתובת להמצאת כתבי בי דין, למקרה וישנה את כתובתו ויהיה צורך בפתיחת תיק הוצל"פ חדש למימוש המשכנתא.

ביצוע פסק דין ואכיפתו מחייבים הבנת מהותו של פסק הדין ומשמעותו, והבנת פסק הדין  מחייבת מידה מסוימת של פרשנות. אולם, לרשם ההוצל"פ אין סמכות לנתח את הכוונה והרציונל שמאחורי פסק הדין, כאשר הכוונה איננה עולה באופן ברור לחלוטין מלשון פסק הדין; לא נמצא, כי הסוגיה שבפני מצריכה פרשנות החורגת מסמכותו של רשם ההוצל"פ. בפני פסק בוררות לביצוע אשר המענה לאופן ביצוע ודרכי ההתחשבנות שבגדרו מצויים בפסק הבורר עצמו ואינני נדרשת להליכים שהתקיימו ערב מתן פסק הבורר, הלך מחשבתם של הבוררים או ידיעותיהם בדבר שותפותו החדשה של החייב, כאשר הבנת החיוב ופרשנותו עולים מתוך פסק הבוררות ופסקי הדין של בתי המשפט שניתנו לאחר מכן כפי שיובא להלן.

תיק ההוצאה לפועל הוא אמצעי גבייה בידי הזוכה. באמצעות תיק ההוצאה לפועל הזוכה יכולה לנקוט בהליכים כנגד החייב, אף במקרה שבו חייב משלם באופן סדיר את תיק המזונות ניתן לנקוט בהליכים להבטחת חוב עתידי. כך למשל לו צפוי לקבל חייב העומד בחוב המזונות כסידרו ירושה שיש בה להבטיח את חוב המזונות עד תום תקופת החיוב, הרי שככל שלא קיים תיק הוצאה לפועל פעיל לא תוכל הזוכה לבקש לנקוט בהליך של עיקול שנועד להבטיח את גביית המזונות; לא ניתן לקבל את הטענה כי בהיותו של החייב עומד בצו התשלומים כסדרו יש מקום לסגור את תיק ההוצאה לפועל , כברירת מחדל.

לטענת הזוכה החייבת יודעת היטב כי התנגדותו לביצוע ההמחאות בתיק האחר התקבלה וכי אין כל ממש בטענת הפרעתי; הזוכה מוסיף וטוען כי טענת הפרעתי הוגשה בחוסר תום לב תוך ניסיון להטעות את כבוד רשם ההוצאה לפועל; הבסיס לטענת פרעתי בהליכי הוצאה לפועל נמצא בסעיף 19 לחוק; עיקר טענת החייבת במסגרת בקשתה לפירעון החוב הינה באמצעות טענת קיזוז.