נסיבות המקרה מובילות למסקנה, כי יש לאפשר לחייב לפתוח דף חדש בחייו ולחיות את השנים שנותרו לו כאשר חוב המזונות אינו עומד עוד לפתחו.

אין סמכות להאריך את תקופת ההתיישנות של עילת ההורים, ועל מנת שהיילוד לא יוותר בלא מענה למצוקותיו, ראוי להמשיך ולהכיר בעילת היילוד לתקופה קצובה, חרף ביטולה בהלכת המר, זאת במקרים בהם תביעת ההורים התיישנה.  

במובחן מבקשה לעיון חוזר שלפי סעיף 52(א), שניתן להגישה בעילה של חלוף הזמן רק אם "עבר זמן ניכר מעת מתן ההחלטה" בה מבקשים לעיין מחדש. במסגרת בקשה מעין זו, יוכלו המבקשים לפרט את מצבם הכלכלי על-מנת לאפשר לבית המשפט לבחון שוב את יכולותיהם.

השופטת לא ראתה אפשרות סבירה שעילת התביעה תתקבל ותוכרע לטובת הקבוצה, ומשום כך הבקשה לא עמדה בתנאי המרכזי הנדרש בסעיף 8(א)(1) בחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006.  לכן שוב אין מקום ואין צורך לבחון את התנאים לאישור התובענה הייצוגית.

מבקש האישור ובא כוחו צריכים להראות כי הם מסוגלים לנהל את התביעה לטובת הקבוצה, אותה הם מבקשים לייצג, ואל להם להניח את ניהולה לידי הצד הנתבע או אף לידי בית המשפט

לאור עמדת משרד הבריאות, נראה כי הפגם במעשה של הנתבעת היה טכני במהותו, ככל שהדבר נוגע למוצרים שיובאו מאיטליה וסומנו בסמל, אף שהסמל אינו מיועד למוצרים מיובאים.

הצדדים הסכימו כי לא נגרם למבקש כל נזק בנסיבות המתוארות בתובענה. עוד הסכימו הצדדים, שאין מחלוקת בדבר חובתה של המשיבה לקיים את הוראות החוק והוראות הדין בענין זה, וכי הליקוי תוקן במלואו והמשיבה נקטה ותנקוט בכל האמצעים כדי לוודא מילוי מדוייק אחר הוראות החוק.