מצאתי כי יש מקום להתערבות מהותית בפסק דינו של בית משפט קמא בחישוב הפסד השתכרות לעבר. לאחר מתן פסק הדין, הגישו המשיבות בקשה לתיקון טעות סופר בה נטען כי החישוב נעשה על פי אבדן השתכרות מלא במקום אבדן השתכרות של 40%. בית המשפט העביר הבקשה לתגובת המערער, אשר טען כי לא נפלה טעות בפסק הדין, וכי תקופת אי הכושר משקפת נכויות זמניות בשיעורים גבוהים, הן בתקופת הניתוח והן בתקופת אשפוזו (במשך תשעה חודשים) במרכז לטיפול בבריאות הנפש. 

לפי הכלל הרגיל, יש לקיים את הדיון המאוחד בבית המשפט שבו הוגשה התביעה הראשונה בזמן. יישומו של כלל זה במקרה דנן היה מביא למסקנה לפיה יש לקיים את ההליך המאוחד בירושלים. אולם, המשיבים 5-4 הצביעו על טעמים המצדיקים סטייה מהכלל; וכי בנסיבות המקרה דנן נכון יותר לקיים את הדיון המאוחד בבית משפט השלום באשקלון, וזאת הן משיקולי מאזן הנוחות, הן משיקולים של יעילות דיונית.

התקבלו טענותיו של המבקש לפיהן באיחוד הדיון יהיה כדי לקדם יעילות דיונית ולמנוע הכרעות סותרות. לא כך לגבי בקשתו של המבקש כי הדיון המאוחד יתקיים בבית משפט השלום ברמלה.

שני ההליכים נסבים על נזקים שלפי הנטען נגרמו עקב אותה תאונת דרכים. נטען כי איחוד הדיון בתובענות, אשר מעוררות שאלות עובדתיות ושאלות משפטיות זהות, יקדם יעילות דיונית וימנע הדיינות כפולה.

נוכח הסכמת המשיבה, אני מורה על עיכוב ביצוע עונש המאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות שנגזר על המערער, עד למתן פסק דין בערעור.

עיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל שנגזר על המבקש לריצוי בדרך של עבודות שירות. זאת, עד למתן פסק דין בערעור. לא מצאתי להורות על עיכוב ביצוע רכיב הקנס שהושת על המבקש.

שתי שאלות עיקריות מעורר המבקש בבקשתו ולטענתו הן מצדיקות מתן רשות ערעור. השאלה הראשונה היא, האם הייתה רשאית המשיבה, שלא הייתה צד להסכם בין המשיבים 3-2 למבקש, לפנות לבית המשפט ולבקש להצהיר כי ההסכם הוא למראית עין ולפיכך בטל.

השאלה השנייה אותה מעורר המבקש היא, האם רשאי היה בית המשפט המחוזי לעשות שימוש בסמכותו לפי תקנה 462 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות) ולתקן את הסעד שנתן בית המשפט לענייני משפחה, וזאת מבלי שהוא התבקש לעשות כן ומבלי שהוגש ערעור מטעמה של המשיבה. אך גם שאלה זו אינה מצדיקה מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי".

מהתשתית העובדתית שהונחה על ידי המערערת עולה כי מצבה הכלכלי אינו כזה המצדיק היעתרות לבקשת הפטור. כפי שציינה הרשמת, עיון בדפי החשבון שצירפה המערערת מגלה כי לחשבונות הבנק שבבעלותה – המצויים ביתרת זכות, מופקדים מדי חודש סכומי כסף לא מבוטלים שמקורם במשכורות שלה ושל בעלה, וכי נערכות על ידם עסקאות רבות מדי חודש בסך של עשרות אלפי שקלים שלא ניתן להן כל הסבר.

המערערים לא הניחו בבקשתם תשתית עובדתית מלאה ומפורטת ביחס למצבם הכלכלי. זאת, חרף העובדה שהובהר להם לא פעם ולא פעמיים בעבר כי בבקשות מעין אלו עליהם להניח תשתית עובדתית מתאימה.

דין הערעור להידחות. בית משפט זה סיים את מלאכתו עם מתן פסק הדין מיום 8.5.2022, ואין כל מקום לבקשות להצטרפות להליך בעת הזו.