במשך שנים רבות, המבקש שם לאל את ההוראה השיפוטית, נותר בדירה ולא שילם למשיבה את חובו כלפיה.

על בית המשפט הדן בבקשה לצו ביניים לבחון שני עניינים: האחד, סיכויי העתירה להתקבל. השני, שיקולי מאזן הנוחות. בקשת רשות הערעור נדחתה. 

על הלשכה לבחון פעם נוספת את נושא התמחותה של המערערת בחלוף שנתיים מעת קבלתה של ההחלטה הקודמת.

הנזק הנגרם כתוצאה מדחיית בקשה למתן סעד זמני בתקופת הערעור למניעת הליכי הרחקה מן הארץ אינו בלתי הפיך, שכן אם יצלח המבקש את משוכת הערעור, יוכל הוא לשוב לארץ. דחיית הבקשה.

היענות לבקשה לסעד זמני בערעור מחמת העובדה כי הדיון בערעור יתקיים בפחות משבוע ימים מיום הדיון בבקשה לסעד זמני.

העובדה שבעלי הדין מנהלים משא ומתן, אינה מצדיקה ביטול מועדי ההוכחות או אי קביעתם, קל וחומר שמדובר בתיק בו חלק מהנאשמים עצורים עד לתום ההליכים. חלוף הזמן והעובדה שחלפו תשעה חודשים ושמיעת התיק לא התקדמה באופן ממשי, אמורים עתה להוות שיקול במכלול השיקולים בנוגע למעצר או שחרור המשיבים לחלופה.

העובדה שאין מדובר באירוע חד-פעמי מלמדת לכאורה על מעורבות שיטתית של המשיב בעבירות מסוג סחר בנשק שלא כדין ומעלה אפשרות של נגישות לכלי נשק נוספים והישנות פעילות עבריינית. ערר המדינה התקבל.

בעקבות הערות בית המשפט והמלצתו, הודיע בא כוח המדינה כי הוא מסכים לעיכוב ביצוע עונש המאסר שהוטל על המבקש, ובלבד שבית המשפט יורה על הקדמת הדיון בערעור במידת האפשר.

כאשר מדובר במי שלכאורה סחר בסמים בשלוש הזדמנויות, כשנסיבות ביצוע העבירות מצביעות על ארגון ולא על מכירה מזדמנת, ענין זה בפני עצמו מבטא מסוכנות וקושי ליתן אמון בעורר.

קיימת כיום אפשרות לשילובם של אסירים בטחוניים בפעילויות שיקום, בהתאם לבחינה פרטנית לגבי נסיבותיו של כל אסיר. המבקש לא פנה מעולם בבקשה להשתלב בתכניות טיפול או שיקום במהלך מאסרו. אילו פנה, היתה נבחנת התאמתו להשתלב בפעילות שיקום הולמת, באופן פרטני. על מנת לזכות בשחרור מוקדם, יש להראות תחילתו של הליך שיקומי במהלך המאסר. המבקש לא הראה שינוי שחל בו בין כתלי הכלא, בטרם ביקש להשתחרר; ותכניתו העתידית, לאחר שחרורו, אין בה די.