בהליכים פליליים אין צורך בהוכחת "טעם מיוחד" ודי ב"טעם המניח את הדעת" לאיחור בהגשת ההליך. נימוק נוסף לקבלת הבקשה: עסקינן בערעור בזכות על הרשעה בעבירות חמורות בעטין הושת על המבקש עונש מאסר משמעותי.

שאלת האמינות של המכשיר עצמו כבר הוכרעה. בפסק דין זה, מתמקדת טענת המבקשים באמינות הכיול של המכשיר ולא באמינותו של המכשיר עצמו. 

בנסיבות המתוארות של המקרה, קיבל בית-המשפט את הערר על החלטת בית המשפט המחוזי והורה להעביר את התרשומת של ראיון הפרקליטה לעיון העורר.

הרשות לערור בעניינים אלה תינתן רק באותם המקרים המעוררים סוגיות בעלות חשיבות משפטית, ציבורית או אחרת החורגת מעניינו הקונקרטי של המבקש, או בהתקיים נסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות זאת.

תקנה 366(א) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי בקשה למתן סעד זמני תידון ככלל במעמד הצדדים ובית המשפט רשאי ליתן צו זמני במעמד צד אחד אם שוכנע, בהתבסס על ראיות מהימנות לכאורה, כי קיים חשש סביר שההשהיה הכרוכה בקיום הדיון במעמד הצדדים יסכל את מתן הצו או יגרום למבקש נזק חמור.

המערערים לא נפרדו מן המוניטין וממשיכים לעשות בו שימוש, ולא ברור איפוא באיזה מובן "נמכר" המוניטין; קרי, באיזה מובן יצא מרשות המערערים והועבר לידי חברת כלל. לקוחות הסוכנות לא היו מודעים כל עיקר לשינוי במבנה הבעלות, והמשיכו לפנות לסוכנות החדשה על מנת לקבל שירות מהמערערים.

רשות לערער בשנית, ב"גלגול שלישי", תינתן על ידי בית משפט זה אך ורק במקרים חריגים המעוררים שאלה בעלת חשיבות משפטית כללית החורגת מדלת אמותיהם של הצדדים במקרה הנדון וכן במקרים נדירים בהם נדרשת התערבותו של בית משפט זה משיקולי צדק, לשם מניעת עיוות דין שאין להשלים עימו.

ההסדר שבתקנה 43(ב) לתקנות, לעניין עיכוב ביצוע פסק דין שניתן בעתירה מינהלית עקב הגשת ערעור, שונה מן ההסדר המצוי בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ומשעה שהוגש ערעור על עתירה מינהלית, הסמכות לדון בבקשה לעיכוב ביצוע מסורה לערכאת הערעור.

מתבקש עיכוב ביצועו של פסק דין המטיל חיוב כספי, או אז רובץ על המבקש נטל מוגבר לשכנע, כי סיכויי ערעורו טובים, וכי קיים חשש שמימוש פסק הדין יגרום לו נזק בלתי הפיך.