אין להתיר את העדתם של עדי הזמה לאחר סיום שלב ההוכחות. זוהי החלטה בסוגיה דיונית מובהקת, וככזו היא נתונה ככלל לשיקול דעת הערכאה המבררת את ההליך, וערכאת הערעור תתערב בשיקול דעת זה רק במקרים חריגים ומנימוקים כבדי משקל.

הלכה היא כי בית המשפט של ערעור יטה שלא להתערב בהחלטות דיוניות אשר משמעותן המעשית היא המשך בירור ההליך לגופו, סילוק על הסף של תובענה הינו סעד קיצוני ובית המשפט יעשה בו שימוש במקרים חריגים ויוצאים מן הכלל, בהם ברור כי גם אם התובע יוכיח את מלוא טענותיו לא יוכל הוא לזכות בסעד המבוקש.

מדובר בהלכה חדשה ולפסק הדין יש חשיבות ציבורית מעבר לעניינם של הצדדים. עניין שכיח הוא שבפני בית משפט זה באות שאלות חדשות שטרם קיבלו מענה אלא שמטעמים של סופיות הדיון וכדי לא ליצור ערכאת ערעור נוספת, מקום בו החוק לא יצר אותה, מסתפקים אנו בהרכב המקורי שדן בהליך ורק מקרים נדירים ויוצאי דופן מצדיקים דיון נוסף".

בשנת 2004 הגיש המערער תלונה נגד מפקד מחלקה בגין תקיפה פיסית. אותו מפקד סיים את שירותו במשטרה. במהלך השנים שב המערער וטען במספר הזדמנויות בראיונות שנערכו לו כי הוא סובל מהתנכלויות בגין התלונה שהגיש.

פסק דין הניתן על ידי בית משפט זה בדן יחיד הוא סופי, ולא ניתן לערער עליו. "בקשה לעיון חוזר", היא בפועל בקשה לביטול או לתיקון פסק דין, ומשכך, דינה להתקבל רק במקרים חריגים שבחריגים, בהם נפלה טעות עובדתית ברורה, גלויה ושאינה שנויה במחלוקת בתוכן פסק הדין או טעות פרוצדוראלית של ממש באופן מתן פסק-הדין.

סדר הדין הפלילי מטיל על רשות התביעה חובת יידוע, שנועדה, בין היתר, לאפשר לחשוד בעבירות מסוג פשע לבקש, במסגרת הליך של שימוע, לשכנע כי אין להעמידו לדין, או שראוי להימנע מלהגיש כתב אישום נגדו בעבירה פלונית. במקרה דנן, אכן חל עיכוב בעריכת השימוע, והמשיבה בחרה לעשות שימוש בסמכות המוקנית לה ולהגיש נגד העורר כתב-אישום, טרם שנערך לו הליך של שימוע.