בל נשכח, כי עסקינן בבקשה לרשות ערעור, וכשמה כן היא. אין ערעור בזכות. על העותר להרשות לו לערער לשכנע את בית המשפט שקיימת הצדקה לדון בעניין מסוים לגופו כאשר החוק אינו מחייב זאת.

לאחר הגשת בקשת רשות הערעור עתרו המבקשים לתיקון הבקשה על מנת להוסיף טענות בנוגע ל"סירובו של כב' בית המשפט המחוזי, לדון תחילה ועוד בטרם ידון בכל עניין אחר, בבקשת המבקש 1, להעברת הנאמן מתפקידו"; מכתבי הטענות שלפניי עולה, כי החייב הגיש בקשה נפרדת להעברת הנאמן מתפקידו. לפיכך, איני רואה מקום להידרש במסגרת הבקשה דנא לטענות בנוגע ליחסי החייב והנאמן.

בית המשפט שבפניו מתנהל ההליך העיקרי – הוא הפורום הנאות לקבלת החלטות פרוצדוראליות, טכניות, באשר לאופן ניהול ההליך. כן נועד הצו למנוע סרבול מיותר וסחבת, שהן תוצאה בלתי-נמנעת מהגשת עודף בקשות רשות ערעור על כל צעד ושעל.

חרף הדמיון הכללי בין תווי פניו של העותר לבין אלה של חלק מאחיו, קיימים הבדלים ברורים בין האחים המאפשרים את זיהויו. עוד ייחס בית המשפט משקל להיכרות המוקדמת שבין אחד מעדי הזיהוי לבין העותר, וקבע כי היכרות זו מחזקת את הסבירה כי היה ביכולתו לזהות את העותר גם תחת נסיבות מלחיצות כבשעת הרצח.

בהתאם לסעיף 34 סיפא לאמנת הפליטים, מי שהוכר כפליט ומעוניין בהגשת הליך ערעורי הנוגע למעמדו בישראל, יזכה לפטור גורף מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון, אף בלא לבחון את יכולתו הכלכלית לשאת בתשלומים אלה; העירבון נועד להבטיח את הוצאות הצד שכנגד בערעור, בהיותו אוחז בפסק-דין לטובתו. לצורך פטור מהפקדת עירבון, על מבקש הפטור להוכיח העדר יכולת כלכלית להפקיד את כספי העירבון וכן סיכויים טובים להליך; בחזקת ההתאמה בין המשפט הישראלי למשפט הבינלאומי, אין כדי לאיין את החובה המפורשת הקבועה בדין להפקדת עירבון בהליך ערעורי.