ערעורו של המבקש נסב אך על חומרת העונש, אשר הוטל עליו בגין מעשי אלימות חמורים ביותר שנפסקו רק לאחר התערבותו של גורם זר. לכן, דומה כי אף אם יצלח המבקש בערעורו, ככל הנראה אין מדובר במקרה בו סביר שבית המשפט יבטל את עונש המאסר כליל, ואין הצדקה לעכב את תחילת ריצוי עונש המאסר בפועל אשר עומד על תקופה בת 18 חודש. 

נוכח העובדה שהעורר יוצא מידי יום למשך 6-5 שעות למקום העבודה, אין בסיס לחשש שיפר את תנאי השחרור אם יותר לו לשהות בביתו; המקום שבו העורר נמצא כעת, בבית גיסו, אינו נוח בשל מערכת יחסים עכורה עם אשת הגיס, שלא מאפשרים לו להוסיף ולשהות שם.

העותר נמנע מלצרף תיעוד כלשהו באשר למצבו הכלכלי. טענת העותר לפיה אין באפשרותו לצרף תדפיס חשבון בנק בשל עיקול חשבונו נטענה בעלמא, ללא תיעוד המאמת את היותו של החשבון מעוקל או את מצבו הכספי של העותר בבנק.

המקרה דנא הוא אחד המקרים בהם יש ליתן משקל גבוה יותר להתנהלות שהביאה להיעדרות המבקשים מהדיון ולדברים שבאו לאחר מכן. נקבע כאמור, כי התנהלותם של עו"ד בר-לב ושל נמרוד, שתוארה לעיל רק בחלקה, לקתה בזלזול של ממש בבית המשפט ובהליך.

המערערת ניסתה, ללא הצלחה, לדקור את בן זוגה דאז באמצעות סכין ובשלב מאוחר יותר הכתה אותו באמצעות קרש בידו. במסגרת הטיעונים לעונש, ביקשה המשיבה שיופעלו ששת חודשי המאסר על תנאי שנגזרו על המבקשת בתיק אחר, וזאת בחופף לעונש מאסר שירוצה בעבודות שירות, זאת ככל שיתקבל תסקיר שירות מבחן בעניינה שישקף אופק טיפולי, לקיחת אחריות מצידה וסיכוי נמוך להישנות העבירה. המבקשת ביקשה שבית המשפט יאריך את המאסר.

"תיאור זה של מעשיו של המערער, בעוד שהוא תואם במידת-מה את האמור בגוף כתב האישום המתוקן, כפי שצוין לעיל – לכאורה אין הוא מתיישב עם העובדה שהמערער הואשם רק בעבירה אחת בעלת גוון מיני".

בית המשפט קבע כי המבקשים מפרים את ההסדר בכך שהם נמצאים בחלקה ומונעים מהמשיבים לבצע את העבודות המתוכננות. המשיבים הביעו נכונות לשאת בעלות העתקת הכניסה למבנה כך שתתאפשר כניסה שלא דרך החלקה; בהקשר זה בית המשפט טען כי אינו משוכנע שמחוות הדעת אכן עולה כי לא ניתן להעתיק את הכניסה למבנה, אך כך או כך מעצם העובדה שהמבקשים בחנו את אפשרות העתקת הכניסה למבנה ניתן ללמוד כי ההסכם אינו מתיר להם להמשיך ולעבור דרך החלקה.