על מנת שלא לחסום את דרכו של מי שנפגע בתאונת דרכים להוכיח את נזקיו, נוקטים בתי המשפט גישה מקלה באשר לקיום התנאים שיצדיקו מינוי כאמור, וגם ערכאת הערעור מגשימה מדיניות זו, כשהיא נוטה שלא להתערב בהחלטה למנות מומחה, ובוחנת בקפידה החלטה שלא למנות מומחה. אין להתעלם מהעיקרון שלפיו תמעט ערכאת הערעור להתערב באופן שבו מפעילה הערכאה המבררת את שיקול דעתה בכל הנוגע לניהול ההליך, ובכלל זה בהחלטות הנוגעות להגשת ראיות.

יש להביא בחשבון כי מדובר בכתב אישום, על פניו חמור, המכיל  אישומים רבים, וכן בחומר חקירה רב, עם זאת, אין מנוס מקיצור תקופת הזמן שנקצבה למתן ההחלטה, על מנת להגביל את תקופת מעצר הביניים בה נשללת חירותו של העורר מבלי שנקבעה ולו החלטה ראשונית באשר לקיומן של ראיות לכאורה נגדו. במצב דברים זה אין מנוס מהקדמת המועד למתן ההחלטה על ידי בית המשפט המחוזי.

הן מבחינת אופי הגוף שאת החלטתו אנו מתבקשים להעביר תחת שבט ביקורתנו והן מבחינת מהות ההחלטה שבה מדובר, היקף הביקורת מצומצם מטבעו, גם אם המועצה אינה חסינה מפני ביקורת שיפוטית במקרה הראוי, "המנדט של הגורם הפוליטי הוא ... שונה במהותו. הוא נגזר ישירות מהתמיכה של הבוחר במועמד או במפלגה. הערך המרכזי שמנחה את פעולתו של הגורם הפוליטי ושממנו נגזרת הלגיטימיות הדמוקרטית של הפעולה הוא ייצוגיות פוליטית. ולכן אין מקום להחיל על פעולותיו את הדרישות שפותחו לגבי גורמי מינהל או שיפוט".

בית-המשפט הורה למשיב להגיב לבקשה לצו ביניים תוך שבעה ימים, ולא מצא ליתן צו ארעי במעמד צד אחד.

ניתן למבקשת צו כינוס נכסים על פי בקשתה, לטענתה שגה בית המשפט המחוזי עת הפחית את התשלום באופן חלקי ולזמן קצוב בלבד.

ההליכים בפסיקת ההוצאות "נתקעה" בסבך דיוני נוכח המועד בו הגיש המבקש את בקשת רשות הערעור – לאחר חלוף המועד ביחס לפסק הדין, וטרם חלוף המועד ביחס לפסיקתא. בנסיבות אלו, ולנוכח האמור בפסיקתא - "עניין ההוצאות ששולמו ע"י המערער למשיבים ע"פ פסק הדין של בימ"ש קמא ידונו ע"י הערכאה הדיונית".

המקרקעין שבבית צפפא אינם מוסדרים, תחומה הבקשה בגדרו של סכסוך פרטי-משפחתי, ולא נמצא בה פן עקרוני או ציבורי החורג מכך. יצוין כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי מנומק כדבעי, ולא עולה בו על פניו כל טעות. לא מצאתי ממש בהשגת המבקש על קביעת בית המשפט המחוזי לפיה בית משפט השלום הוא אשר ידון בחלקו של כל אחד מן האחים במקרקעין. המדובר בקביעות עובדתיות אשר צריכות להתברר בערכאה המבררת.

לא מצאתי עילה להעניק לו רשות ערעור. הבקשה מתמקדת בשאלה האם קיימה הוועדה את פסק דינו הראשון של בית המשפט המחוזי אם לאו. בפסק דין זה נקבע כי יש "להחזיר את הדיון לוועדה הרפואית העליונה על מנת שתשוב ותדון בטענות המערער". בהמשך לכך ביקשה הוועדה, כאמור, לערוך למבקש שתי בדיקות רפואיות נוספות על מנת לבחון עד תום את טענותיו. מהחומר עולה כי הוועדה אף זימנה את המבקש להתייצב לצורך דיון נוסף, אולם המבקש לא טרח להיענות לפניות אלו.

בית המשפט פעל בהתאם להלכות הנהוגות בדבר היקף התערבותה של ערכאת הערעור בהחלטה על מינוי מומחה. אכן, אין משמעותה של "הגישה הליברלית" בהקשר זה כי נפרצו הסכרים כולם וכי הדרישה לקיומה של ראשית ראיה רוקנה מתוכן. עם זאת, במקרה זה מצא בית משפט השלום ראשית ראיה שמשקלה מספק, על-פי שיקול דעתו, לצורך מינוי מומחה.