הוגשה תביעה כספית בגין נזקים שנגרמו למכונת דפוס בעת הובלתה בים, בענייננו, בית המשפט הישראלי איננו הפורום הנאות לדון בתובענה כך התרשמו שתי הערכאות כי הפורום הזר הוא הפורום הטבעי, קרי: המקום שעימו יש את הקשר המשמעותי ביותר עם ההתדיינות על פי "מירב הזיקות". נקודה זו מחזקת את המסקנה כי החלת מבחן מירב הזיקות במקרה הקונקרטי מובילה לכך שבית המשפט הישראלי איננו הפורום הנאות לדון בתובענה.

החוק הגרמני מבחין בין נרדפים בתוך גבולות הרייך השלישי. לבין נרדפים מחוץ לגבולות הרייך, ומבוססת על "שלילת חירות". בנוסף, זכות פיצוי לנרדף שניזוק בגופו או בבריאותו, ללא קשר למקום מגוריו. על בסיס פסיקות בתי המשפט בגרמניה בישראל הוכרה "הלכת הפחד". על פי הלכה זו, גם פחד מפני מעשה אלימות מצד הכוחות הנאציים מהווה בסיס להכרה כנרדף, וזאת בתנאי שהוכח יסוד סובייקטיבי של פחד ותשתית אובייקטיבית המבססת את סבירות הפחד.

בעקבות התייצבות המשיב בתחנת המשטרה ביקשה המשטרה לעצור אותו עד תום ההליכים, השיקולים הרלוונטיים לבחינת בקשה להארכת מעצרו של נאשם הם שניים: רמת המסוכנות הנשקפת מן הנאשם וקצב התקדמות המשפט הפלילי המתנהל נגדו. שיקולים אלה כרוכים זה בזה, בהבנה, שעודו נהנה מחזקת החפות.

הלכה היא שאין ערכאת הערעור נוטה להתערב בעונש שגזרה הערכאה הדיונית, להוציא באם העונש חורג באופן מובהק מרמת הענישה הראויה והמקובלת בנסיבות דומות, או מקום שבו נפלה טעות ברורה בגזר הדין. עבירת הניסיון לרצח היא מהחמורות בספר החוקים, ובית משפט עמד לא פעם על החומרה הרבה שמבחינת היסוד הנפשי אין כל הבדל בינה ובין עבירת הרצח.

בתי המשפט לא יטו להעניק סעד במקרה של תקיפה עקיפה, מקום שבו נמנע הצד התוקף מהעמדת הפגם הנטען לביקורת בהליך של תקיפה ישירה, ביתר שאת כאשר המבקש לתקוף את הצו עשה דין לעצמו, ולא פעל לפיו. הפסיקה הכירה בחריגים לכלל זה בנסיבות מסוימות, כאשר מעשה המינהל לוקה בפגם חוקי או מוסרי חמור הגלוי על פני הדברים; לצד זאת על בעל הדין להוסיף ולהוכיח קיומן של נסיבות מיוחדות המצדיקות אי ציות להוראת הדין.

הלכה היא, כי לשם הוכחת קיומה של הבטחה מנהלית יש להראות, תחילה, כי אכן ניתנה הבטחה בצורה מפורשת וחד-משמעית. בשלב השני, מתן תוקף משפטי לאותה ההבטחה מותנה בקיומם של תנאים אלה: נותן ההבטחה היה בעל סמכות לתיתה; לנותן ההבטחה הייתה כוונה להקנות לה תוקף משפטי; נותן ההבטחה הוא בעל יכולת למלא אחריה; ואין צידוק חוקי לשנות, או לבטל את ההבטחה.

כאשר שווי הבטוחה עולה על סכום החוב לנושה המובטח, קיים חשש שהנושה המובטח יעדיף קונה מהיר על פני קונה במחיר ראוי, ולפיכך נוצרת "חזקה" לפיה ישנה מחלוקת בין הנושה המובטח לבין הנאמן והכנ"ר באשר לאופן מימוש הנכס. במצבים כאלה יש צורך בפיקוח בית משפט של פשיטת רגל על אופן מימוש הנכס. רק לעיתים נדירות יתחייב "פיקוח צמוד" של בית משפט של פשיטת רגל.