כדי שתינתן רשות ערעור למי שכבר הובא עניינו בפני שתי ערכאות, עליו להראות כי המקרה מעלה שאלה משפטית שחשיבותה והשפעתה חורגות מעניינו שלו. הלכה ידועה היא שאין ערכאת הערעור נוטה להתערב בממצאי עובדה שנקבעו בערכאה הדיונית שכן בידה יתרון מובהק בכל הנוגע לקביעות שבעובדה ולהערכת מהימנות עדים.

מתגובת המשיב הנני למד כי הוא מעדיף שההליך נשוא הבקשה יתברר בירושלים. אי לכך, הנני קובע, מכוח הסמכות הנתונה לי, כי הדיון יועבר לבית משפט השלום בירושלים.

בקשות בנוסח זהה מוגשות מעת לעת לבית המשפט העליון, ומכיוון שכבר עמדתי לא פעם על כך שאין בבקשות אלה – שאין בהן כל פירוט ואינן נתמכות בתיעוד כלשהו – כדי לעמוד בדרישות הידועות למתן פטור מהפקדת עירבון. לא אוכל, גם הפעם, להיעתר לבקשה.

החלטות בענייני פירוק אגודות שיתופיות אינן נתונות לסמכות ערעורית על פי הפקודה, או מכוח חיקוק אחר, ומכאן שהן כפופות לביקורת בית המשפט הגבוה לצדק, משלא נקבעה דרך השגה אחרת עליהן בדין. פירוש הדבר הוא כי בית משפט זה אינו דן בהחלטות רשם האגודות בענייני פירוק בתורת ערכאת ערעור רגילה, אלא עליו לבחון את ההחלטה על פי עילות הביקורת הנהוגות בבית המשפט הגבוה לצדק. כבר נפסק לא אחת כי תחום התערבות זה הוא מצומצם ומוגבל למצבים בהם נפלה טעות מהותית בהחלטה או כאשר שיקולי צדק מחייבים זאת.

אין קושי של סמכות לעניין הסעד הזמני, לעומת זאת אין כל מקום לבקשה, החורגת מפסק הדין וטוב שלא תוגש ולא תיכתב בבחינת "מצליח". המינהל האזרחי מחוייב להשלים את הרישום.

לצורך הכרעה בבקשה זו די לציין כי על בית המשפט לאזן בין פרטיות העד לבין זכותו של נאשם לקבל חומר רלוונטי להגנתו. נקבע בפסק הדין, שהעדיפות תהיה לזכותו של הנאשם. בבוא בית משפט לערוך את האיזון האמור, אל לו לשכוח "כי אין חקר לתבונתו של סנגור מוכשר". לאמור, הבדיקה תיערך מנקודת מבטו של סנגור והפוטנציאל הטמון בחומר לסייע להגנת הנאשם.