אין בהוראות ההסכם שבין הצדדים כדי לשלול על הסף שיש למבקש טענה לכאורית בעניין זכותו לתגמולים ושמחלוקת זו אמורה להתברר בפני הוועדה. "הכלל הראוי, כאשר בטענות סף עסקינן, הינו כי בדרך-כלל על אלו להידון במסגרת הערכאה בפניה מתבררת התביעה ... . בית המשפט של פירוק אינו משמש, במקרה זה 'שוער סף' אלא לעניין אחד, והוא שאלת היתר ניהול התביעה לפי סעיף 267. כאשר עסקינן בטענות סף אחרות, דומה שמן הראוי להתערב בהן רק כאשר ברור וגלוי, על פניהם של דברים, כי טענות אלו שומטות, באופן ברור ומוחלט, כל סיכוי ממשי לתביעה, עד שהן הופכות אותה, על פניה, לתביעת סרק".

על המגיבים כולם לצאת מן ההנחה, שעל החלטה שתינתן לכלול קשר הקטין עם האם בתדירות קבועה.

בין הצדדים נתגלע סכסוך שעניינו מכרז שהוציא משיב 1. במסגרת הסכסוך, הגיש המינהל תביעה נגד המבקשים בבית המשפט המחוזי בירושלים על סך של 36 מליון שקלים. מבקשת 1 – גרנאווי יזמות מסחר וניהול בע"מ, הגישה תביעה משלה נגד המינהל, בגדרה תבעה סכום של 41 מליון שקלים. בשל הגשת התביעה, חויבה החברה בתשלום אגרה בסך של כ-1,200,000 ₪. בהתאם לסעיף 19(1) לתקנות בתי המשפט (אגרות), פטור היה המינהל מתשלום אגרה בתביעתו.

אין ביכולתה הכלכלית לשלם את האגרה בהיותה עובדת זרה המתפרנסת למחייתה מעבודות ניקיון מזדמנות. אין לעותרת חשבון בנק.

בשלב מסוים עלתה המשיבה עם הקטינים לישראל, חזרת המשיבה עם הקטינים לארצות הברית מונעת קשר אפקטיבי בינם לבין אביהם. במכלול נסיבות אלה טובת הקטינים היא להישאר בישראל; בנסיבות אלו התבקש צו ביניים שעניינו שמירת המצב הקיים, באמצעות חיוב המשיבה להחזיר את הקטינים לישראל באופן מיידי.

פער שאינו ניתן לגישור בין אדם נורמטיבי לכאורה, סטודנט, המעיד על משפחתו כמנותקת מסכסוכי המשפחה הרחבה, שהצטייד בנשק חם תוך הסוואת פניו ועטיית כפפות, ופרץ בצהרי היום למתחם בו היו שוטרים סמויים, והוא גם שותק בחקירתו; ההתרשמות מן המפקחים אינה שלילית, שהרי הם אנשים שגם מיישבים סכסוכים, אך אינם מבינים את המורכבות די הצורך; על כן לא היה מקום לשחרור.

יש לברך על כך שהמשיב נמצא במסגרת המתאימה לסובלים מבעיות נפשיות, והדעת נותנת כי ההשגחה המקצועית על מצבו, לרבות בתחום המזון, מיטיבה עמו במצב הלא פשוט. תפקידו של בית משפט זה בתיקים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי, הוא בראש וראשונה בקרת ההליך.