הצו השיפוטי שניתן בעניינו, הוצא ללא קיום דיון לגופו של עניין, תוך יצירת מצג שווא ושקרים של מוסא, מבקש הצו, ואף בוטל, בסופו של יום. כמו כן, טען המבקש, כי המשיבה מיהרה להגיש את כתב האישום, וזאת על אף שנקבע דיון קרוב בבית המשפט, אשר נתן את הצו, לדון בחידושו. מכאן, לטענתו, קמה לו טענה של הגנה מן הצדק, המצדיקה את ביטולו של כתב האישום, או למצער את חלקו.

העורר איתר נשים שהיו אמורות לקבל תשלומים מהביטוח הלאומי והעביר את פרטיהן לנאשמים 2 ו-3, אשר פתחו בשם המתלוננות חשבונות כוזבים בבנק הדואר. לאחר פתיחת החשבונות הכוזבים, דאג העורר להכנסת הפרטים למערכת הממוחשבת במוסד לביטוח לאומי, באופן שתשלומי המל"ל נכנסו לחשבונות הכוזבים ; לטענת העורר, קיימת חלופה פוגענית פחות, על-מנת לאיין את המסוכנות העומדת ביסודו של צו ההרחקה.

בקשה ליציאה לתפילות ולהתאווררות ממעצר בית.

ניתן בזאת צו ארעי לפיו לא יהרסו המבנים נשוא העתירה עד להחלטה אחרת.

לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב בכל הנוגע למתן סעדים זמניים ובכללם בקשות לעיכוב ביצוע, וערכאת הערעור נוטה שלא להתערב בשיקול דעת זה אלא במקרים נדירים.

ראה כי מצבו הכלכלי של המערער אינו מן המשופרים; טענתו הסתמית של המערער לפיה הכספים שמעבירים לו הוריו מיועדים לנכדים, אין בה כדי להוכיח כי אין ביכולתו של המערער להסתייע בסביבתו הקרובה לצורך הפקדת העירבון.

רצועת עזה נשלטת על ידי ארגון טרור: פועלים בה לדבריהם ארגוני טרור רבים אשר עושים כל שביכולתם לפגוע בישראל ובאזרחיה. ארגונים שונים הפועלים ברצועה, שאינם סרים בהכרח באורח מלא למרותו של ארגון החמאס, פועלים גם כן לביצוע פעולות טרור. ניסיונות לחטוף ישראלים ולפגוע בהם, וניסיונות לגייס את תושבי ישראל; לעת הזו כניסת ישראלים לרצועת עזה ומעבר של ישראלים בין רצועת עזה לבין ישראל יוצרים סיכונים ביטחוניים.

ההלכה שנפסקה אינה מתמודדת עם התיקון שעבר סעיף 25 לחוק החוזים, לפיו מקום בו אומד דעת הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו. המבקש סבור כי ככל שבית משפט זה לא היה פונה לאומד דעת הצדדים, אלא פועל על פי לשונו הברורה של דף ההוראות, היה מגיע לתוצאה אחרת המיטיבה עמו.