מדובר בעבריין שיטתי, המשטה ברשויות החוק, והרושם המתקבל ממנו הוא כי אינו בוש במעשיו, אלא אף גאה בהם. בנסיבות אלו, קבע בית המשפט המחוזי, עונש המאסר שהושת על המבקש, אינו נותן ביטוי לחומרת עבירותיו ולשיטתיות שבביצוען.

עצם הפעלת המרפאה ללא קבלת היתר לשימוש חורג מהווה הפרה של חובה חקוקה שהייתה מוטלת על המשיבים; לטענת המערערים יש בפתיחתה של המרפאה משום הפרת הסכם השיתוף במקרקעין.

הצווים הארעיים שהוצאו, אין בהם כדי למנוע מהמשיבים לעשות שימוש בסמכויות חוקיות אחרות, ככל שאלה מצויות בידיהם.

אף שהועדה סברה שלעותרת היתה פגיעה ניוונית בברכיים קודם לתאונה, נמנעה מהפחתת אחוזי נכות בגין מצב קודם, וייחסה את אחוזי הנכות שפסקה במלואם לתאונה שבנדון; נושאי דמי הפגיעה וקצבת הנכות הזמנית לא באו בגדר פסק דינו של בית הדין הארצי, ועל כן לא נדרשה הועדה לדון בו. הודגש, כי הועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין כלשונן ונימקה החלטתה כראוי.

סימני שאלה לא פשוטים סביב השאלות כיצד נוצרו המסמכים מושא המחלוקת, מי ערכם, על רקע מה באו, והיחס להחלטה-המלצה אשר מפנה לבוררות זבל"א, הנושאת תאריך מוקדם; עדיין קיימת השאלה של זהות מחבר הפסק. נאמר, מבלי לטעת מסמרות, שדין שונה הוא אם אחד הצדדים חיבר את הפסק או גורם חיצוני לסכסוך בין הצדדים.

אישור שליחת ההודעה המודיעה על צו הכינוס מייחס לבנק ידיעה ממשית על אודות צו הכינוס, ולא רק ידיעה קונסטרוקטיבית. כמו כן טוען הנאמן כי לא התקיימו בעניין זה טעמים מיוחדים המצדיקים את הארכת המועד להגשת תביעת החוב. הנאמן מצביע על כך שהבנק הוא נושה גדול ומאורגן אשר יש לו יתרונות בהתנהלות מול בן-טוב, ולכן מצופה ממנו שיפעל באופן אקטיבי למימוש זכויותיו.

חלק מן המגרשים שנמכרו לעותרים נמצאים בבעלות פרטית או בבעלות רשות הפיתוח. חלק אחר של המגרשים, אף שבבעלות העירייה, היה מיועד לצרכי ציבור ולא עלה בידי העירייה לשנות את ייעודם, שינוי יעוד שנדרש כדי לשכלל את העיסקאות. משכך לא מילאה העירייה אחר התחייבויותיה החוזיות ולא העבירה את המקרקעין לבעלות העותרים.

לעורר אין עבר פלילי, אולם תלוי ועומד נגדו כתב אישום המייחס לו החזקת סכין ופציעה בנסיבות מחמירות. נטען כי לאחר האירוע התפתחה במקום קטטה שכללה השלכת אבנים ובקבוקי תבערה, דבר המלמד על השפעת התנהגותו של העורר על סביבת האירוע; אין כל חלופה שיש בה כדי להבטיח את מטרות המעצר, ועל כן, יש להורות על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

המערערים לא הוטעו על ידי המשיבים כלל, שכן הם חויבו בתשלום סטנדרטי, ואין רלבנטיות לשאלה מי ביצע את פעולות הרישום בפועל; גביית כספים מרוכשי דירות עבור פעולות רישום שנעשו בדירותיהם – הינן פעולות במישור המשפט הפרטי, שנעשו במסגרת עסקה בעלת אופי מסחרי. אין לפעולות אלו השלכה ציבורית שתעלה כדי מניעת סיווג המדינה כעוסק לעניין זה, על אף העובדה שבניית הדירות, מלכתחילה, נעשתה כחלק ממיזם שמטרתו הקלת מצוקת הדיור בישראל.

אין זה סביר לשוב בשלב הפיצוי ולפצל את תביעת הפיצויים לשני חלקים נפרדים – החלק שכבר הופקע והחלק שהפקעתו נכפתה על הרשות בשל הגנת היתרה; הגנת היתרה היא זכות גברא, זכות אישית המוקנית לבעל הקרקע, ומאפשרת לו לתבוע תביעה אחת ומאוחדת החוסה תחת כנפי הלכת רובינשטיין. בדרך זו זכאי הנפקע לתבוע פיצויים בשלב ההפקעה גם בגין ירידת הערך שנגרמה בשלב התוכנית, עבור כל המגרש, כולל החלק שהופקע מלכתחילה.