בתום שישה חודשים מהמועד שבו ניתן צו הכינוס רשאי בית המשפט הדן בהליך פשיטת הרגל לקיים דיון בשאלת הכרזתו של החייב פושט רגל, להכריז על החייב פושט רגל וליתן לו הפטר. על פני הדברים קיים מתח בין הוראות אלה לבין הוראת סעיף 71(ב) לפקודה, כיוון שמחד גיסא ניתנת לנושים אפשרות להגיש תביעות חוב תוך שישה חודשים ממועד מתן צו הכינוס ומאידך גיסא מיד בתום אותה תקופה מוסמך בית המשפט להכריז על החייב פושט רגל וליתן לו הפטר.

על מבקש הסעד להראות כי עלול להיגרם לו נזק בלתי הפיך אם לא יינתן הסעד הזמני, מכיוון ששינוי המצב הקיים יהיה בלתי הפיך ויסכל את הערעור. כמו כן, יוזכר כי כאשר עסקינן בפסק דין שעניינו נכס מקרקעין, להבדיל מפסק דין שעניינו חיוב כספי, נוטה הכף במידה מסוימת לכיוון מתן סעד זמני בערעור, ככל שקיים חשש שבהיעדר הסעד הזמני יועברו המקרקעין לצדדים שלישיים תמי לב.

המבנה נשוא הצו הוקם כדין, והוצא לגביו היתר בניה, כנדרש. העבודות במקום בוצעו לאחר שהמבנה הוכרז על ידי המשיב כמבנה מסוכן. העבודות אינן מחייבות היתר, ואפילו נדרש היתר, הרי שמדובר בזוטי דברים. מדיניות המשיב היא שלא לנקוט בהליכים, מקום בו הוחלף גג אזבסט בגג העשוי חומר קל, וכי אין להוציא צו מינהלי שעה שהדירה מאוכלסת.

בדחותו את הבקשה ביסס הרשם את החלטתו על שני נימוקים. ראשית נקבע כי המערערת ידעה על העסקה שבין המשיבים לחברה עוד טרם מתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי, והזהירה את החברה מפני עשיית פעולות משפטיות בנכסים. על כן אי צירופה של החברה עוד בערכאה הדיונית מעלה תמיהה.

הן הנכות הנפשית והן הנכות הנוירולוגית הינן תולדה של התפתחות והחמרה של המצב הרפואי. מנה בית המשפט את העובדה שהמבקשת עצמה, במסגרת תביעתה לקצבת נכות כללית, הצביעה על יום התאונה כמועד בו החלה סובלת מנכות נפשית; המבקשת המציאה לוועדת הנכות הכללית מכתב מרופאיה בקופת החולים בו צוין מפורשות כי היא סובלת מתסמונת נפשית פוסט-טראומטית שנגרמה עקב תאונת דרכים וכי מצבה החמיר לאחרונה; בהיעדר קביעה שיפוטית קודמת כאמור, נדרש בית משפט השלום לתשתית הראייתית כפי שנמצאה לו על-מנת להחליט על דבר שיעור הניכוי היחסי.

באשר העירייה תעדיף לתבוע את המחזיק המקורי שייאלץ לחזור על המחזיק למעשה בתובענה אזרחית נפרדת. במצב הדברים הרגיל, כאשר המחזיק המקורי בנכס מודיע לעירייה אודות זהותו של המחזיק למעשה, גם אם באיחור, הרי שבהעדר מחלוקת כנה אודות ההחזקה בנכס, המצב הרצוי הוא שהעירייה תנסה לגבות תחילה מהמחזיק למעשה.

כאשר החוכר הציבורי מבקש להעביר את זכות החכירה לגוף ציבורי אחר, מבלי לשנות את ייעוד הקרקע, עומדת זכות סירוב ראשונה לרשות המקומית שבשטחה נמצא הנכס; מול היתרון החשוב לאינטרס הציבור הגלום בהסדר זה, מצויה פגיעה קלה יחסית באינטרסים של העותרות. ניתן להניח כי פעמים רבות לא יבקשו הרשויות המקומיות לחכור את הקרקע. במקרים אלה יוכלו החוכרים הציבוריים למכור את זכויות החכירה שבידיהם בשוק החופשי.

שליחת הודעת חיוב לנישום היא חלק אינטגראלי וחיוני בתהליך גבייתה של הארנונה העירונית. בהיעדר הודעת חיוב הנשלחת לנישום – לא מושלם תהליך החיוב. בענייננו, אם כן, תהליך החיוב של לוי בגין השנים 1999-1995 הושלם רק ביום 9.12.1999, עת נשלחו לו הודעות החיוב הרלוונטיות - וזהו המועד הקובע לצורך בדיקת רטרואקטיביות החיוב.

מדובר בערעור על החלטה דיונית של ועדת הערר. זאת, בניגוד להלכה, לפיה אין מגישים ערעור אלא על החלטה סופית של ועדת הערר, בהתאם לסעיף 90 לחוק מיסוי מקרקעין.