אין נסיבות המצדיקות במקרה דנן התחשבות לקולה בעונשם של המבקשים והימנעות מהטלת עונשי מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח. נקבע כי אי הצלחתם להשלים את מעשה העבירה אינו מפחית מחומרתה, וההכנות המוקדמות לקראתה מלמדות על דבקות המבקשים בהוצאתה אל הפועל.

המבקש הגיש בקשה לביטול פסק הדין, בגדרה טען כי לא קיבל את ההזמנה לדיון; קביעות בית המשפט לגבי סיכויי הערעור מתבססות על עיון בהחלטת הרשמת נחליאלי-חיאט ולא בחומר הראיות המצוי בידי המבקש, וכי החלטת הרשמת התבססה על עמדת המשיב שנקבעה מבלי שהועברו לו ראיות המבקש.

בנסיבות הקונקרטיות לא היה מקום להרשיע את המבקש, הן ביחס לנסיבות האישיות והן ביחס לפרשנות שנתן בית המשפט המחוזי; מדיניות ענישה ראויה תולה עצמה בנסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה, והעונש שיושת על עבריין חייב להלום את נסיבותיו המיוחדות של המקרה ושל העבריין הספציפי.

חובתה של המשיבה לשלם למבקשת תשלומים בגין תנאים סוציאליים מותנית בכך שהמבקשת תשלם בפועל לעובדים, וזאת לא עשתה; משהמבקשת לא שילמה לעובדיה את מרכיבי התנאים הסוציאליים, בכך בלבד די להשמיט את הבסיס לעילת תביעתה בנושא זה, שהרי כל עוד לא שילמה לעובדיה תשלומים אלה בפועל, אין המבקשת זכאית לתבוע החזרם מן המשיבה.

המבקש ביקש לצמצם את מעצר הבית לשעות 07:00-24:00, לבטל את המגבלה האוסרת עליו לשהות צפונית לעיר אשדוד ולבטל את האיסור להיפגש עם המתלונן; החלטת בית משפט השלום לבטל כליל את מעצר הבית - אף אם לא הונחה בפניו בקשה כה רחבה - מוצדקת לגופה, בהתחשב בהתמשכות ההליכים ובעמידה בתנאי השחרור.

בחינת קיומו של 'מועד קובע' להליך שיוך הדירות הינה, באופן עקרוני, בחינה פורמאלית המבוססת על מועד קבלת ההחלטה באסיפה הכללית של האגודה השיתופית בדבר שיוך הדירות, ולא בחינה הבודקת מתי החלו הליכי ההפרטה. הנה כי כן, בנוגע למועד הקובע לעניין שיוך דירות המגורים לחברי הקיבוץ, יישמה את ההלכה העקרונית שנקבעה בעניין חן, בהתחשב בנסיבות המקרה דנא. קיימת "שרירותיות בקביעת מועדים קבועים קונקרטיים, והיא עלולה ליצור עגמת נפש, מקום שחברים אשר השקיעו כל חייהם בבניית הקיבוץ אך נפטרו לפני המועדים הקובעים.

העובדה שמדובר בקטין אינה מעניקה לו חסינות מפני ענישה ראויה, ובכלל זה מאסר מאחורי סורג ובריח, וככל שמדובר בביצוע עבירה שנסיבותיה ותוצאותיה חמורות יותר, כן ייטו בתי המשפט להעדיף את המסלול הענישתי, ובכלל זה הטלת עונשי מאסר לריצוי בפועל. במסגרת שיקולי הענישה יש להדרש גם לגילו של העבריין – הקטין, ולשאלה האם הוא מצוי "על סף הבגירות", כשאז המשקל שיינתן לעובדת קטינותו אינו כה דרמטי.

לסוגיית זהות נהג הרכב אין, על פני הדברים, חשיבות מיוחדת, מן הטעם שמדובר בתביעת תלויים, כי "תלויים בנפגע יהיו זכאים לתבוע פיצויים לפי חוק זה גם אם הנפגע לא היה זכאי לכך לפי סעיף 7, ואם היו תלויים במי שנפגע כשנהג ללא ביטוח לפי פקודת הביטוח או כשהביטוח אינו מכסה את החבות הנדונה, יהיו זכאים לתבוע כאמור מן הקרן". המסקנה המתבקשת היא, כי בהיעדר חשש להכרעות סותרות, אין צידוק לאחד את הדיון בשני ההליכים.

טרם הכרעה יש מקום לקבל הודעה משלימה לעניין השאלות המעשיות העולות באופן חוזר ונשנה בתיקים אלה, כגון בעיות כניסה, ויעוד חזותי (וידאו), שאלות קבלת תצהירים וחומרי ראיות באמצעים טכנולוגיים וכיוצא באלה. כמובן התשובה שתינתן כפופה להכרעות בכל תיק לגופו ולנסיבותיו, אך ברי לכאורה כי ישנו "מכנה משותף מעשי" שמבקשים אנו להתוודע אליו.