ניהול הליך משפטי כרוך בעלויות המוטלות הן על בעל הדין שכנגד והן על הקופה הציבורית. פטור מתשלום אגרה יינתן רק לאחר שבעל הדין המבקש את הפטור הוכיח כי הוא עומד בתנאים אשר הותוו בדין, והם חוסר יכולת כלכלית; בבקשה לפטור מעירבון נדרש להוכיח כי סיכויי ההליך בעלי ממשות גדולה יותר מאשר בבקשה לפטור מאגרה.

המבקש לא הגיש את כתב הגנתו במועד בו אמור היה להגישו או במועד מאוחר יותר, ולא פנה בכל בקשה בעניין. הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה 4 שנים לאחר שניתן פסק הדין; אם המבקש היה מגיש כתב הגנה במועד ואף ימים ספורים לאחר מכן, יש להניח כי פסק הדין היה מבוטל.

אין ללמוד מן הבקשה, כלל וכלל, מהם המאמצים שנעשו כדי למנוע את האיחור בהגשת ההליך, ויובהר כי אין המדובר בדין חדש או בלתי-מוכר.

העובדה כי מדובר בשני אישומים נפרדים ובשני כלי נשק שונים; החשש להשפעה על עדים (אחיו וחברו); ומסירת ההודעות השקריות במשטרה, מלמדים כי לא ניתן ליתן אמון בעורר. ועל כן, יש להורות על מעצרו עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

התקנה קובעת כי עצם הגשת ערעור לא יעכב את ביצוע ההחלטה נשוא הערעור. עם זאת נקבע, כי ניתן להורות על עיכוב ביצועה של החלטה עד להכרעה בערעור, אם עלה בידי המבקש להראות כי סיכויי ערעורו להתקבל טובים ומאזן הנוחות נוטה לטובתו. היינו, האם יהיה בדחיית הבקשה לעיכוב ביצוע להביא לנזק בלתי הפיך, אשר במידה והערעור יתקבל לא יהיה ניתן להשיב את המצב לקדמותו, כאשר מדובר בפסק דין המטיל חיוב כספי, הנחת המוצא היא כי מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקש מאחר שככלל לא נוצר מצב בלתי הפיך, שכן במידה שיתקבל הערעור יושבו הכספים לידי המבקש.

שלושה נימוקים עיקריים להיעתר לבקשת הפטור: הראשון, כי ההליך עצמו נסב על החלטה בדבר הפקדת עירבון. השני, כי נראה ש"למבקש קשיים של ממש לגייס את הסכומים הנדרשים"(לרבות בעזרת הסביבה הקרובה), וניתן לו פטור מתשלום אגרה (ופטור חלקי מהפקדת עירבון). והשלישי, כי השופט הורה לבינתיים על עיכוב ביצוע ארעי.

כלל אי-ההתערבות אינו כלל הרמטי. השאלה מהו המשקל שיש ליחס לשיקולי ההתרשמות של הערכאה הראשונה, ושיקולים אלה עשויים להיות מכריעים. אך לעיתים נדירות שזורים ממצאי העובדה של הערכאה הראשונה לא רק בשיקולי התרשמות אלא גם בשיקולים שבהיגיון. ושומה על שופט בית-המשפט שלערעור להציג לעצמו את השאלה, אם לפי שיקולים של היגיון ולמרות שיקולי ההתרשמות של הערכאה הראשונה יכולה מסקנת בית-המשפט של ערכאה ראשונה לעמוד; אם תשובתה היא שלילית, חובתה – משיקולים של צדק – להתערב במסקנה. אין בית-המשפט לערעורים רשאי לעצום את עיניו ולקבל את מסקנתו המוטעית של השופט כדבר שאין לערער עליו...

אין לבטל צווים ארעיים שהוצאו, נוכח שאלות משפטיות המתעוררות בעניין התאמת דיני התכנון והבנייה. עם זאת, צווים ארעיים שהוצאו אינם מונעים לנקוט בסמכויות אכיפה אחרות שבידיהם.