התקנה קובעת כי עצם הגשת ערעור לא יעכב את ביצוע ההחלטה נשוא הערעור. עם זאת נקבע, כי ניתן להורות על עיכוב ביצועה של החלטה עד להכרעה בערעור, אם עלה בידי המבקש להראות כי סיכויי ערעורו להתקבל טובים ומאזן הנוחות נוטה לטובתו. היינו, האם יהיה בדחיית הבקשה לעיכוב ביצוע להביא לנזק בלתי הפיך, אשר במידה והערעור יתקבל לא יהיה ניתן להשיב את המצב לקדמותו, כאשר מדובר בפסק דין המטיל חיוב כספי, הנחת המוצא היא כי מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקש מאחר שככלל לא נוצר מצב בלתי הפיך, שכן במידה שיתקבל הערעור יושבו הכספים לידי המבקש.

שלושה נימוקים עיקריים להיעתר לבקשת הפטור: הראשון, כי ההליך עצמו נסב על החלטה בדבר הפקדת עירבון. השני, כי נראה ש"למבקש קשיים של ממש לגייס את הסכומים הנדרשים"(לרבות בעזרת הסביבה הקרובה), וניתן לו פטור מתשלום אגרה (ופטור חלקי מהפקדת עירבון). והשלישי, כי השופט הורה לבינתיים על עיכוב ביצוע ארעי.

אין לבטל צווים ארעיים שהוצאו, נוכח שאלות משפטיות המתעוררות בעניין התאמת דיני התכנון והבנייה. עם זאת, צווים ארעיים שהוצאו אינם מונעים לנקוט בסמכויות אכיפה אחרות שבידיהם.

כלל אי-ההתערבות אינו כלל הרמטי. השאלה מהו המשקל שיש ליחס לשיקולי ההתרשמות של הערכאה הראשונה, ושיקולים אלה עשויים להיות מכריעים. אך לעיתים נדירות שזורים ממצאי העובדה של הערכאה הראשונה לא רק בשיקולי התרשמות אלא גם בשיקולים שבהיגיון. ושומה על שופט בית-המשפט שלערעור להציג לעצמו את השאלה, אם לפי שיקולים של היגיון ולמרות שיקולי ההתרשמות של הערכאה הראשונה יכולה מסקנת בית-המשפט של ערכאה ראשונה לעמוד; אם תשובתה היא שלילית, חובתה – משיקולים של צדק – להתערב במסקנה. אין בית-המשפט לערעורים רשאי לעצום את עיניו ולקבל את מסקנתו המוטעית של השופט כדבר שאין לערער עליו...

שאלה נכבדה היא האם הבנק זכאי בכלל "לרדת" לנכס או ליהנות מפרי מימוש הנכס, נוכח התחייבותו הגורפת בהסכם המשולש ובכתב המחאת הזכויות שלא לנקוט כל הליך בקשר לנכס. במסגרת איזון האינטרסים, ועל מנת למנוע מצב בו החוב של הנושה המובטח – שהביע התנגדותו למימוש הנכס – יעלה ויתפח במהלך הזמן עד שהערעור יוכרע לגופו, הריבית ההסכמית על פי הסכם ההלוואה צריכה להיעצר מכאן ואילך.

הלכה ידועה היא, כי רשות ערעור ב"גלגול שלישי" שמורה למקרים מיוחדים בלבד, בהם מתעוררת סוגיה בעלת חשיבות ציבורית או משפטית נכבדה החורגת מעניינם של הצדדים לבקשה. במקרה דנן, ברי כי אין הבקשה מעוררת כל סוגיה מעין זו, והמבקש אף אינו טוען זאת.

תוגש עמדה עדכנית של המדינה, על דעת שר האוצר והיועץ המשפטי לממשלה, לעניין פרשנות החוק והאפשרות להרחבת מעגל הזכאות במקרים נוספים, אם במסגרת החוק הקיים ואם במסגרת תיקונו.

לאחר עיון בבקשה, בתגובות המשיבים ובהודעות הצדדים – החלטתי לקבל את הבקשה בחלקה ובסייגים.