היקפה של התוכנית והשפעותיה הסביבתיות האפשריות אינן מהוות כשלעצמן עילה לחרוג מהכלל בדבר עיתוי הביקורת השיפוטית על ההליך התכנוני. יצוין כי בעניין אחל"ה דובר בתכנית לאחר הפקדה, ההליך התכנוני עודנו מצוי בשלב מוקדם בהרבה, שכן התכנית טרם הועברה להערות הוועדות המחוזיות ולא הסתיימו הדיונים במועצה הארצית, שכוללים הליך של שיתוף הציבור.

המבקשת ביטלה את הסכם ההתקשרות שלא כדין, מבלי לתת הודעה מוקדמת זמן סביר מראש. משכך, קמה זכותה של המשיבה לפיצויים בגין אי מתן הודעה מוקדמת. לצורך חישוב הפיצוי נלקח בחשבון הרווח הגולמי של המשיבה, בהתבסס על הכנסותיה מההתקשרות עם המבקשת, וכן שיעור מוערך של 3.5% ירידה בהכנסות מדי שנה.

אין מחלוקת בין הצדדים כי החומר הגולמי המבוקש מהווה חלק בלתי נפרד מחוות הדעת, ועל כן, יש להעביר חומר זה לידי הסניגור, ככל שהחומר מצוי בידי הרשות התובעת, או ברשות החברות הסלולאריות; החומר הגולמי יועבר לידי הסניגור ללא דיחוי.

מתבצעת בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות בכנסת מלאכה רצינית שנידונים בה חזור ושוב תנאי ההכשרה הראויים מבחינה מקצועית על מנת להיות זכאי לתואר מטפל בהבעה ויצירה; בדיונים לוקחים חלק משרד הבריאות, משרד החינוך, המועצה להשכלה גבוהה, ומוסדות ההכשרה השונים; חוזרי המנכ"ל נועדו לחול בתקופת הביניים החל מביטול נוהל "הכרה במעמד" שהיה נהוג אצל המשיבים, ועד להשלמת החקיקה שתסדיר את המקצוע באופן כולל.

הלכת הבטלות היחסית נשענת, כידוע, על ההבחנה בין הפגם לבין תוצאתו. לעובדה שכלל מסוים הופר תיתכנה תוצאות שונות. השאלה הקובעת היא מהי התוצאה ההולמת את נסיבות המקרה. החשוב לענייננו הוא כי אין בכוחו של כל ליקוי שנפל באופן קבלת החלטה על-ידי רשות מנהלית להביא לבטלות ההחלטה.

עיקר המחלוקת העובדתית בבית המשפט המחוזי נסבה על השאלה האם נגרמה "פגיעה" בשלוש החלקות שבנדון בעקבות התכנית הפוגעת, ומה היקפה? הדירות שלגביהן בוצעה הבדיקה הן הדירות שנמכרו בפועל לאחר המועד הקובע, קרי לאחר כניסתה לתוקף של התכנית הפוגעת; נתקיימה פגיעה ויזואלית ואקוסטית במקרקעין מכוח התכנית הפוגעת, וכי לא ניתן היה ללמוד עליה מן התכניות הקודמות; לפי התכנית הפוגעת הופקע כלל החלקה וכן שונה יעודה ל"דרך". משמעות הדברים היא – ובכך העיקר לעניין שאלת הפגיעה בחלקה 179 – כי הפגיעה היא בחלק הדרומי של חלקה 179, בכך שייעודו שונה ל"דרך".

ההלכה הפסוקה שערכאת ערעור לא תתערב במידת העונש שהוטל על-ידי הערכאה הדיונית, אלא אם מדובר בסטייה מהותית ממדיניות הענישה הראויה. התערבות במידת העונש תעשה על-ידי ערכאת הערעור רק אם "הערכאה הדיונית נכשלה בטעות או שהעונש שנגזר על ידה חורג במידה קיצונית מן העונשים המוטלים, בדרך כלל, בנסיבות דומות". דברים אלה נאמרים, ביתר שאת, כאשר מדובר בגזר דין המצוי בטווח הענישה המוסכם, כשאז "נדרשות נסיבות מיוחדות וחריגות עוד יותר כדי להצדיק את ההתערבות בעונש שנגזר".