משהוצאה תעודת חיסיון לפי סעיף 44 לפקודת הראיות, ומשנדחתה העתירה להסרת החיסיון, משמעות הדבר שהחומר חסוי וככזה הוא אינו קביל כאמור בסעיף 44 לפקודת הראיות: "אין אדם חייב למסור, ובית המשפט לא יקבל, ראיה אם ראש הממשלה או שר הבטחון הביע דעתו, בתעודה חתומה בידו, כי מסירתה עלולה לפגוע בבטחון המדינה".

לא ברור מדוע לא ניתן לראות בבקשה כבקשה להגשת חומר מודיעיני נוסף מעבר לזה שהוגש אתמול ללא צורך בקביעת דיון נוסף.

כלל ראשון לקיומו של הליך הדיון הנוסף הוא כי בפסק הדין נקבעה הלכה חדשה, או כזו העומדת בסתירה להלכה קודמת. טענות המבקשת, מופנות כלפי הבחינה המשפטית שערך בית המשפט בעניין תקנות האג והמסקנות שאליהן הגיע. אולם כפי שציין בית המשפט בפסק הדין, דברים אלה נאמרו למעלה מן הצורך. עתירת המבקשת נדחתה בראש ובראשונה בשל מספר טעמי סף שאליהם נדרש בית המשפט בנסיבות הקונקרטיות של העתירה, ואשר בישומם לא היה כל חדש. כידוע, כלל הוא כי על מנת שדבריו של בית משפט זה יעלו כדי הלכה, חייבת אותה הלכה להיקבע במודע ובכוונת-מכַוון.

אין צו ביניים. לא התעלמתי מהעובדה שהעותרת מספקת שירותי חיזוי מטאורולוגי לתעופה אזרחית. עיון בחומר מלמד שחוזה ההתקשרות עימה, עומד לפוג.

בליבת ההכרעה בשאלת הארכת מעצרו של נאשם, שני שיקולים: הראשון, קצב התקדמות המשפט, ובעיקר, אך לא רק, דיוני שמיעת הראיות בתיק העיקרי. שיקול זה בוחן את הצידוק להמשך מעצרו של הנאשם. השני, בחינת המסוכנות הנשקפת מן הנאשם, תוך יישום מבחני המעשה והעושה - אופיה של העבירה, חומרתה ועברו הפלילי של הנאשם הקונקרטי. המתח בין שני השיקולים עשוי לעצב את התוצאה.

המקרה הנוכחי אינו נופל לגדר המקרים החריגים שבהם תתערב ערכאת הערעור בחומרת העונש שהוטל על-ידי הערכאה הדיונית, בית-המשפט זועק על חומרת התופעה של החזקה וסחר בנשק שלא כדין, על פוטנציאל הסיכון הטמון בה.

אין לקבל את "התנערות" המדינה מההסכמה הדיונית שאליה הגיעה בבית המשפט המחוזי. בו טענה כי בית המשפט המחוזי "התעלם" מקביעתו של בית משפט זה בנוגע לשאלה השלישית, ההכרעה הלכאורית הייתה מבוססת על התשתית הראייתית שעמדה נגד עיני השופט באותו שלב. לא הייתה מניעה כי הצדדים יבקשו מבית המשפט המחוזי לשוב ולהכריע בשאלה זו על יסוד ראיות נוספות. אין לבוא אפוא בטרוניה לבית המשפט קמא על כך שפעל בהתאם למתווה דיוני מוסכם כפי שהציגוהו הצדדים לפניו. לא ראיתי להתערב בקביעתו העובדתית הקונקרטית של בית המשפט המחוזי.

הלכת שוורץ תומכת בדחיית בקשות מעין אלו. אולם בנסיבות הכלליות של תיק זה, אשר נראות כגבוליות לצורך הכרעה בבקשה לעיכוב ביצוע, נראה כי נכון יהיה להיעתר לבקשה.