במישור העובדתי קבע בית המשפט המחוזי כי טענותיהם של המערערים בדבר הטעיה ושיקולים זרים מצד רשות החינוך, שהתבססו ברובן על אמירות בעל פה של גורמים ברשות החינוך, לא הוכחו; ערכאת הערעור לא נוטה להתערב בקביעותיה העובדתיות של הערכאה הדיונית, ומקרה זה אינו נראה על פניו כחריג. אף במישור המשפטי לא ניתן לומר שסיכויי הערעור גבוהים. מבלי לקבוע מסמרות, אופן ניתוחו של בית המשפט המחוזי את תקנות הרישום אינו מעלה על פניו עילה להתערבות ערכאת הערעור.

המדובר ב"החלטות אחרות" שהערעור עליהן טעון רשות. כאן המקום להזכיר כי בהתאם להלכה הפסוקה, "החלטה אחרת" עשויה להכריע בזכויותיהם של צדדים ולהיות בעלת משמעות אופרטיבית רבה בעבורם. אף-על-פי-כן, היא עדיין תיחשב "החלטה אחרת" אם היא טפלה לפסק-הדין שקדם לה ועניינה במתן הוראות לביצועו. הנה כי כן, אף שבית-המשפט הורה על סגירת עסק, אין בכך כדי לשנות מאופיין היישומי של ההחלטות הנדונות ומהיותן טפלות לפסק-הדין המוסכם שקדם להן, כך שמדובר ב"החלטות אחרות" שדרך ההשגה המתאימה בעניינן היא באמצעות הגשתה של בקשת רשות ערעור.

זכות של רישיון לשימוש במקרקעין, שלא שולמה בגינה תמורה, אינה מקימה זכות לפיצוי לפי סעיף 197 לחוק; אם קמה למשיבה זכות פיצוי כאמור, מעמדה כבת רשות משפיע על יישום התנאים הקבועים בסעיף 200 לחוק לפטור ממתן פיצוי. לחלופין נטען כי העובדה שהמקרקעין הופקעו במקור בידי מדינת ישראל לצורכי ציבור, בעוד שבמועד הקובע עשתה בהם המשיבה שימוש לצרכים מסחריים, משפיעה על יישום התנאים לפטור ממתן פיצוי מכוח סעיף 200 לחוק. 

לא הוגשה תגובת המשיבים היות והיה על העותרים להמציא עותק העתירה למשיבים לאלתר ולהודיע על כך לבית-המשפט, והדבר לא נעשה.

על המבקש לעכב ביצוע של פסק דין להראות כי מתקיימים שני תנאים מצטברים - האחד, כי סיכויי הערעור טובים, והתנאי השני, כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. 

ישנן נסיבות בהן יורה בית משפט זה על הארכת מעצרו של נאשם למרות התמשכות ההליכים בעניינו, וזאת תוך בחינת חומרת העבירות המיוחסות לו והמסוכנות הנשקפת ממנו לציבור לצד שיקולים כבדי משקל נוספים כגון הכבדה על מיצוי ההליך המשפטי עקב חשש להימלטות מפני אימת הדין או שיבוש מהלכי משפט והשפעה על עדים; כאשר דן בית משפט זה בשאלת הארכת מעצרו של נאשם מעבר לתשעת החודשים, עליו לשקול שני שיקולים מרכזיים: הראשון, קצב התנהלות ההליך המתנהל בעניינו של הנאשם והצפי לסיומו; השני, מסוכנותו של הנאשם וההכבדה האפשרית על המשך ניהול ההליך במידה וישוחרר לחלופת מעצר.

הוגשה העתירה לקראת מועד פקיעת תוקפו של צו המעצר המנהלי. לא נעשה בירור באשר למשלוח החלטת בית המשפט לערעורים באיחור כה ניכר, ואיננו יודעים אם מדובר כלל בתקלה, וכיצד ארעה.  

המשיב בתגובתו הודיע כי שאר הסכום כבר הועבר לידיו. משכך, באופן פורמלי אין עסקינן בבקשה לעיכוב ביצוע. גם לגופו, בנסיבות העניין יש בנתון האמור כדי להטות את הכף נגד קבלת הבקשה.