הלכה מושרשת היא כי פקודת בזיון בית משפט עניינה באכיפת החלטות וצווים שתוכנם ברור וחד משמעי. הלכה זו כוחה יפה גם בכל הנוגע להסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק-דין, פקודת בזיון בית משפט לא נועדה להעניש את המפר בגין הפרות שאירעו בעבר. מטרתה היא לכפות על הצדדים ציות לפסק הדין בעתיד ותכליתה היא על כן אכיפתית-מניעתית, הטלת הסנקציה נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט וכי "לא יהיה זה ראוי, להימנע לעשות שימוש בסמכות, רק משום שהממרה מצהיר כי הוא לא ימרה את הצו בעתיד.

עונש המאסר – יעוכב, עד להכרעה. זאת בכפוף להותרת התנאים המגבילים על כנם.

המועד לביצועו של פסק-הדין מוארך עד לדיון. מיותר לומר שעל כל הגורמים המעורבים להמשיך בכל המהלכים לביצוע הפינוי.

מדובר בהסכם המעניק למבקש זכות שימוש זמנית במקרקעין ל-5 שנים. הסכם ההרשאה המוגבל בזמן כשלעצמו מהווה כפירה במשמעות שמייחס המבקש להחלטה משנת 1981, ולטענתו כי ניתנה לו הרשאה לזמן בלתי מוגבל, שהיא למעשה בעלות. בנוסחו של הסכם ההרשאה הבהירה המשיבה עמדתה כי אין למבקש אלא זכות מוגבלת.

כאשר לא ניתן למצוא הסבר סביר להימצאותה של טביעת האצבע במקום בו נמצאה או שניתן הסבר שנדחה בשל היותו בלתי מהימן, עשויה טביעת האצבע לבדה לבסס את הקביעה כי הנאשם ביצע את העבירה.

המבקש גורס כי אין בידו לעמוד בהפקדת העירבון שנקבע, זאת נוכח מצבו הכלכלי הרעוע בפרט לאחר הטלת עיקולים על-ידי המשיב. המשיב מצדו הגיש תגובה שבה הוא מתנגד למתן הפטור.

הבקשה הוגשה בגדרי עתירה להורות למשיב – קצין התגמולים – להכיר בעותר כנכה צה"ל בשל מחלת נפש שבה לקה, לטענתו, עקב ובגין השירות הצבאי. המשיב מתנגד לבקשה והתנגדותו – בדין יסודה. מתן הפטור המבוקש מותנה בהוכחת שני תנאים מצטברים: האחד, הוכחת חוסר יכולת כלכלית; והאחר, הליך המגלה עילה.