בין השאר נדונה השאלה האם אכן רכש בית-הדין הרבני סמכות על יסוד הסכם הגירושין; רכישת סמכות באמצעות "כריכה" וחובת תום הלב.

"חובתנו כחברה וחובתנו כבתי משפט, לעשות כל שבידינו כדי להגן על אלה שכוחותיהם הדלים אינם עומדים להם כדי להגן על עצמם... הנכנעים בפני האלימים והחזקים מהם". חומרת מעשיו של המערער מקבלת משנה תוקף בכך שהפר ברגל גסה את האמון שניתן בו כאשר הופקד בידיו גורלן של נשים בערוב חייהן, במצב שבו קיומן הפיזי והשמירה על כבודן שבריריים במיוחד וחשופים לכל פגיעה. ערעורו של המערער נדחה מפני הקריאה "ככלות כוחנו אל תעזבנו". 

מרבית הטענות שנטענו בבקשת הרשות לערעור כלל לא הועלו בבית משפט קמא. לכן לא מצאתי לנכון להתייחס. לא הונחה תשתית עובדתית ומשפטית שבכוחה להוכיח כי סיכויי הערעור ומאזן הנוחות נוטים לטובת המבקשים. לא הוכח שייגרם נזק בלתי הפיך עקב דחיית הבקשה. המבקשים טענו כי חלק מהדירות משמשות למגורים, אך לא מצאתי תימוכין לכך. מסקנה זו משליכה באופן ברור על מאזן הנוחות. 

המבקש לא הורשע בהטרדה מינית לפי החלופה שבסעיף 3(א)(2) לחוק למניעת הטרדה מינית (חלופת המעשה המגונה) אלא לפי החלופה הקבועה בסעיף 3(א)(4) לאותו חוק ("התייחסויות חוזרות המופנות לאדם, המתמקדות במיניותו, כאשר אותו אדם הראה למטריד כי אינו מעונין בהתייחסויות האמורות"). ממילא אין עסקינן ב"כפל הרשעה". 

התערבות בממצאי עובדה ומהימנות שמורה לאותם מקרים בהם קביעותיה של הערכאה הדיונית אינן סבירות, מקרים בהם הערכאה הדיונית טעתה טעות מובהקת, או שלא נשקלו שיקולים שהיה מקום לשוקלם. אין בית משפט שלערעור מתערב בשיקול דעתה של הערכאה המבררת בכל הנוגע לענישה, אלא אם כן נמצא שזו חרגה באופן בולט מנורמת הענישה הראויה וההולמת את המעשה ואת העושה. 

צדק בית משפט משלא התערב בהחלטתו של המשיב נוכח הסתירות המהותיות. 

לאחר שעיינו בכתבי הערעורים ושמענו את טענות הצדדים בדיון, החלטנו כי דין הערעורים להידחות. לא מצאנו כי המקרה הנוכחי נופל לגדר המקרים החריגים שבהם תתערב ערכאת הערעור בחומרת העונש שהוטל על-ידי הערכאה הדיונית. 

המבקש אינו בא לבית המשפט בניקיון כפיים. "בית משפט הבהיר לא אחת כי אין להושיט סעד למי שמפר צווים שיפוטיים ועושה דין לעצמו" כמו כן לא עלה בידי המבקש להראות כי מתקיימת בעניינו אחת העילות לקיומו של משפט חוזר. שהם– מחד, גילוי האמת והבטחת מנגנון המאפשר תיקון טעות שנפלה בהרשעתו של אדם, ומאידך, עקרון סופיות הדיון, שחשיבותו נעוצה ביעילות המערכת השיפוטית ובוודאות המשפטית שהוא מקנה לבעלי הדין שכבר זכו ליומם בבית המשפט ומיצו את ההליכים המשפטיים העומדים לרשותם.

הרחקתה של המבקשת אינה יוצרת מצב דברים בלתי הפיך, ולא תהיה מניעה ממתן סעד אפקטיבי בהליך העיקרי גם בלא שיינתן צו ביניים.