הוגשה העתירה לקראת מועד פקיעת תוקפו של צו המעצר המנהלי. לא נעשה בירור באשר למשלוח החלטת בית המשפט לערעורים באיחור כה ניכר, ואיננו יודעים אם מדובר כלל בתקלה, וכיצד ארעה.  

על המבקש לעכב ביצוע של פסק דין להראות כי מתקיימים שני תנאים מצטברים - האחד, כי סיכויי הערעור טובים, והתנאי השני, כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. 

המשיב בתגובתו הודיע כי שאר הסכום כבר הועבר לידיו. משכך, באופן פורמלי אין עסקינן בבקשה לעיכוב ביצוע. גם לגופו, בנסיבות העניין יש בנתון האמור כדי להטות את הכף נגד קבלת הבקשה.

ישנן נסיבות בהן יורה בית משפט זה על הארכת מעצרו של נאשם למרות התמשכות ההליכים בעניינו, וזאת תוך בחינת חומרת העבירות המיוחסות לו והמסוכנות הנשקפת ממנו לציבור לצד שיקולים כבדי משקל נוספים כגון הכבדה על מיצוי ההליך המשפטי עקב חשש להימלטות מפני אימת הדין או שיבוש מהלכי משפט והשפעה על עדים; כאשר דן בית משפט זה בשאלת הארכת מעצרו של נאשם מעבר לתשעת החודשים, עליו לשקול שני שיקולים מרכזיים: הראשון, קצב התנהלות ההליך המתנהל בעניינו של הנאשם והצפי לסיומו; השני, מסוכנותו של הנאשם וההכבדה האפשרית על המשך ניהול ההליך במידה וישוחרר לחלופת מעצר.

כידוע, לבית המשפט סמכות לעכב יציאת נאשם מהארץ מטעמים שבטובת הציבור. הפעלת שיקול דעת בנושא עומדת בצומת מפגש בין זכותו של אזרח לצאת מישראל ובין האינטרס של טובת הציבור. כדי לעמוד על קיומו של יסוד סביר לסיכול ההליך הפלילי הפסיקה הצביעה על מספר מדדים, שאינם משקפים רשימה סגורה: חומרת המעשים המיוחסים לנאשם ונסיבות ביצועם, השלב בו מצוי ההליך הפלילי בעניינו של הנאשם, סיבת הבקשה וטיבה, וכן נסיבותיו האישיות. כן יש לשקול במסגרת ההחלטה את הסיבה לבקשת הנאשם לצאת מן הארץ וטיבה, ובמקרה המתאים את הערבויות המוצעות.  

לתגובת המשיבים תוך 30 יום, ימי פגרה במניין. 

משניתנה הכרעה בבקשה, תם הטיפול בה ולא ניתן לשוב ולהידרש לה לגופה, וממה שנאמר כי "יש ליתן את הדעת לשינוי סעיף העבירה". אין להסיק מכך כי יש הכרח להתערב במידת העונש.