הצדדים יגישו, תוך 10 ימים ממועד המצאת החלטתי זו, הודעה בה יתייחסו להשלכות העיקול שהוטל כאמור על בקשתם המוסכמת מיום 24.10.2012, ובכלל זאת לאפשרות כי תעשה על ידם פניה לערכאה מתאימה לעניין אופן השימוש בסכום הפיקדון, בהינתן העיקול שהוטל.

לצורך הבקשה שלפניי לא אוכל לקבוע כי מדובר בחייב שקיים לגביו ממצא בדבר התנהלות "שקופה" או בדבר היעדר מוחלט של יכולת כלכלית. יותר מכך, הבקשה שלפניי לוקה בחסר. המסמכים המצורפים לבקשה אינם מלאים ואינם עדכניים כלל.  

העותרת כשלה מלהציג במועד הנדרש את כל האישורים והמסמכים הנדרשים לבקשות ההכרה בצהרונים המופעלים על ידה על פי ההנחיות שפרסם המשיב, ועל כן לא הייתה זכאית להכרה בצהרונים; העותרת לא הרימה את הנטל להראות כי הופלתה ביחס למפעילי צהרונים אחרים.  

תכליתו של חוק נכי רדיפות הנאצים היא סוציאלית מובהקת, ולא נזיקית, בדומה לתכליות של חוקי תגמולים נוספים, כמו חוק נכי המלחמה בנאצים, תשי"ד-1954, חוק הנכים ועוד, וככזה מטרתו היא להבטיח קיומו של הנכה מכאן ולהבא ולא לפצותו על מלוא נזקיו מאז הפגיעה בגין תקופה שכבר חלפה. 

חומר הראיות בתיק מלמד על המסוכנות הרבה הנשקפת מהעורר, אשר סיכן חיי אדם בנהיגתו הפרועה; פעל כמי שאינו ירא את הדין כשתקף את השוטרים שעצרו אותו; ובהמשך אף ניסה לתקוף עד במהלך עימות שנערך ביניהם במשטרה; מעשיו של העורר, לצד עברו המכביד, מלמדים שאין מקום ליתן בו את האמון ההכרחי לשם שחרור לחלופת מעצר. כמו כן צוין עברו הפלילי של העורר שכולל עבירות דומות רבות; והעובדה שלהערכת המדינה, הליך העמדתו לדין של העורר אינו צפוי להימשך זמן רב.

השינוי שנעשה על ידי המערערת היה בגדר שינוי בלתי חוקי, שכן מנוגד הוא לחוקי ההקפאה; מדובר בשינוי של מדיניות, שינוי שלא ניתן לעשותו אלא באישורם של שר הפנים והאוצר; מדובר בשינוי מדיניות מצידה של המערערת. ברם, אף אם מדובר בשינוי של מדיניות אין המערערת מנועה מלשנות מדיניותה כאשר מדובר בטעות בהתנהלותה בשנים עברו. במלים אחרות, אם הפיצול שנעשה בעבר בנכס אחד בין המחסן לבין החלק האחר היה מוטעה, רשאית המערערת לתקן את טעותה. 

סוגיות הנוגעות לחיובי ארנונה וחיובים נוספים שהושתו על ידי המשיבה על המערערים; בנוסף העלו המערערים טענות בקשר למבצע הנחות שיזם משרד הפנים בנוגע לחיובים שהגיעו לרשויות המקומיות. בית המשפט דחה את העתירה הן בשל כריכה של עניינים שלא ניתן היה לכורכם ולא היה מקום להביאם בפניו, הן בשל שיהוי והן בשל כך שאין הוא הפורום המתאים.

המדינה סבורה כי המבקש לא הצביע על טעם מיוחד המצדיק את האיחור בהגשת ההליך; אמת המידה לבחינת בקשות מסוג זה אינה קיומו של "טעם מיוחד" אלא קיומו של טעם סביר המניח את הדעת; לאור העובדה שהמבקש אינו מיוצג כעת, וכן בשים לב למהותו של ההליך העיקרי מן הראוי לאפשר את קבלתו של ההליך לרישום.

המדיניות הראויה היא מתן פסק לאחר שמיעת טענות הצדדים לגופן ומשכך שומה היה על הבורר לנקוט בצעד מידתי יותר. עוד מצא בית המשפט המחוזי כי לפני הבורר לא הונחה תשתית נדרשת לצורך קבלת תביעת המבקש וכי בטרם ינתן פסק בוררות המחייב את המשיבה בסך של 20 מליון דולר יש לערוך בירור עובדתי מתאים; הכרעתו של בית המשפט המחוזי מתוחמת לנסיבותיו הספציפיות של המקרה דנן באופן שלא יהיו לה השלכות על בעלי דין נוספים.