כידוע, על בית המשפט לנהוג במשנה זהירות בקבלו טענות סף שיש בהן כדי למנוע מבעל דין להשמיע את טענותיו לגופו של עניין, והלכה למעשה למנוע ממנו את יומו בבית המשפט. 

בית משפט זה עמד על הבעייתיות הכרוכה בפיקוחם של בני משפחה מדרגה ראשונה של מי שמצוי במעצר בית. אולם, אין מקום לקביעה גורפת, לפיה קיים 'קושי מובנה' או 'ניגוד אינטרסים', כל אימת שמדובר בהורים של נאשם, המתבקשים לשמש כערבים או כמפקחים. כל מקרה יידון לגופו ולנסיבותיו המיוחדות, והדברים שנאמרו לגבי הוריו של הנאשם יפים, גם כאשר עסקינן בבני משפחה אחרים מדרגה ראשונה.

אינני סבור כי נפל פגם בהחלטת ערכאות קמא להותיר את היהלומים בידי המדינה לתקופה נוספת של 180 ימים. עוד יצויין כי עד לתום תקופת התפיסה נותרו כ-3 חודשים, שגם במסגרתם רשאית המבקשת "להגיש בקשה נוספת באם יתארך ההליך". באיזון בין זכויות המבקשת לבין רצון המשטרה, די לומר כי בשלב זה של החקירה אינני סבור שהעניין מצדיק בירור בגלגול שלישי. התקופה שנותרה עשויה לתרום לליבון התמונה, לכאן או לכאן.

נפסק לא אחת כי השימוש בסמכות להורות על סילוקה של תביעה על הסף שמור למצבים חריגים, בהם ברור ונעלה מספק כי אין כל אפשרות, ולו קלושה, כי יעלה בידי התובע לקבל את הסעד אשר לו הוא עותר בהתבסס על העובדות אשר להן טען. ההחלטה גם לא גורמת למבקשות לנזק בלתי הפיך שלא ניתן יהיה לתקנו במידת הצורך על דרך של פסיקת הוצאות בשיעור הולם אם כך יסתבר בדיעבד שמן הראוי לעשות.  

דין העתירה להידחות על הסף בהיעדר עילה להתערבות. שיקול דעתן של רשויות אכיפת החוק בגזרת ההעמדה לדין פלילי, כמו גם ניהול ההליך, הינו רחב היקף, וככלל, בית המשפט לא יתערב בנושאים אלו. זאת יעשה רק במקרים בהם התקיים עיוות מהותי או חוסר סבירות קיצוני."התביעה הכללית חופשית להחליט את מי להעמיד לדין ועם מי לערוך עיסקה". 

על עבירות שיש עמן רווח כספי ראוי בדרך כלל להטיל קנס שלמצער יוציא את בלעו של העבריין מפיו ויהפוך את העבירה ללא משתלמת. כך נעשה במקרה זה וכך ראוי שייעשה. על כן, אין הצדקה להתערב בגובה הקנסות וגם לא לערוך חישובים מתמטיים מדוייקים באשר לגובה הרווח שהפיק כל אחד מהמערערים. המאסר שהוטל חלף תשלום הקנס – 12 חודשים – אינו חורג מן הסביר, ועל כן אין מקום להתערב בו. 

בהליך לפי סעיף 62 לחוק המעצרים, על בית המשפט לאזן בין האינטרס של שלום הציבור ובטחונו, לבין חזקת החפות של הנאשם וזכותו לחירות. הובהר בפסיקה כי ככל שמתארכים ההליכים המשפטיים מעבר לתשעה חודשים, כך נעה המטוטלת לכיוון זכותו לחירות, ותגבר הנטייה לשחררו לחלופת מעצר. בין יתר השיקולים שיש לשקול, ניתן למנות את קצב התנהלות הדיונים בתיק, את חומרת העבירה המיוחסת לנאשם ונסיבותיה, ואת רמת המסוכנות הנשקפת הימנו. לעניין המסוכנות, יש להידרש גם לעברו הפלילי של הנאשם.

המבקש טוען כי נשא עד כה בהוצאות ניכרות בגין ההליך המשפטי, אך אינו מסביר כיצד עשה זאת בהינתן ההכנסות הנמוכות כנטען. ראוי להדגיש כי המבקש מיוצג על-ידי עורך-דין ונושא בשכר טרחתו; לכאורה ראוי שיפנה לאותם מקורות כדי לממן את העירבון שנועד להבטיח מקור לגביית הוצאות הצד שכנגד, ככל שתפסקנה.