לצורך הבקשה שלפניי לא אוכל לקבוע כי מדובר בחייב שקיים לגביו ממצא בדבר התנהלות "שקופה" או בדבר היעדר מוחלט של יכולת כלכלית. יותר מכך, הבקשה שלפניי לוקה בחסר. המסמכים המצורפים לבקשה אינם מלאים ואינם עדכניים כלל.  

תנאי היסוד למתן הפטור המבוקש, כמו גם למתן פטור מתשלום עירבון, הוא הוכחת חוסר יכולת כלכלית. מעיון בבקשה לפניי עולה כי על אף שניתנה למערערת האפשרות להגיש תצהיר משלים, אשר יכלול פירוט כנדרש, הבקשה עדיין לוקה בחסר, וגם התצהיר המשלים שהוגש אינו מפורט דיו. 

הצדדים יגישו, תוך 10 ימים ממועד המצאת החלטתי זו, הודעה בה יתייחסו להשלכות העיקול שהוטל כאמור על בקשתם המוסכמת מיום 24.10.2012, ובכלל זאת לאפשרות כי תעשה על ידם פניה לערכאה מתאימה לעניין אופן השימוש בסכום הפיקדון, בהינתן העיקול שהוטל.

העותרת כשלה מלהציג במועד הנדרש את כל האישורים והמסמכים הנדרשים לבקשות ההכרה בצהרונים המופעלים על ידה על פי ההנחיות שפרסם המשיב, ועל כן לא הייתה זכאית להכרה בצהרונים; העותרת לא הרימה את הנטל להראות כי הופלתה ביחס למפעילי צהרונים אחרים.  

כידוע הגם שהגישה בבקשות להארכת מועד בפלילים גמישה יותר מזו הנוהגת בהליכים אזרחיים, מתן ארכה אינו נעשה כדבר שבשגרה והוא מותנה בהתקיים "טעם ממשי המניח את הדעת".   

המערער ביצע את עבירות המין בקטין המתלונן על רקע קיומה של סטייה מינית מסוג פדופיליה עם משיכה מינית לבנים; המערער אינו רואה את המסוכנות הנשקפת ממנו ואינו מביע אשמה או בושה סביב ביצוע המעשים. עוד צויין כי הרושם הוא כי מדובר באדם מניפולטיבי, לא אמין, המבקש להציג עצמו באור חיובי בלבד ואת המתלונן כמי שבודה דברים מליבו.

טענת המבקש כי לא ציינו בפניו את העובדה שהוא צפוי להפקעת השחרור על-תנאי, אינה רלבנטית ואין לקבלה. כן נקבע, כי הבקשה לביטול שחרורו על-תנאי של המבקש הוגשה במועד, תוך 3 חודשים מיום מתן גזר הדין, אשר ניתן במהלך תקופת התנאי, בהתאם לסעיף 22(א)(1) לחוק שחרור על-תנאי. 

אישור על מיצוי הליכים התקבל מלשכת ההוצאה לפועל, הבקשה לביטולו נדחתה, והמבקשים לא נקטו הליכים נוספים בעניין; התקיימו במלואם התנאים לשם הגשת תובענה נגד ערב מוגן, כפי שאלו נקבעו בסעיף 27(ב)(1) לחוק הערבות (ובסעיף 17ג בנוסח הישן של החוק); לא הוכחה רשלנות של המשיב ברישום המשכנתא על הנכס או במימושהּ; המבקשים לא הוכיחו כי הנושה גרם לפקיעת הערובה, ומשכך אין מקום לדון כלל בהחלת סעיף 6(ב).

תכליתו של חוק נכי רדיפות הנאצים היא סוציאלית מובהקת, ולא נזיקית, בדומה לתכליות של חוקי תגמולים נוספים, כמו חוק נכי המלחמה בנאצים, תשי"ד-1954, חוק הנכים ועוד, וככזה מטרתו היא להבטיח קיומו של הנכה מכאן ולהבא ולא לפצותו על מלוא נזקיו מאז הפגיעה בגין תקופה שכבר חלפה.