כל אותם שיקולים ונסיבות להן טוען המערער נשקלו ונבחנו על ידי בית המשפט המחוזי אשר איזן כראוי בין שיקולי הענישה השונים; יתכן כי לאור עברו הפלילי של המערער בתחום עבירות המין היה מקום להחמיר עמו מעבר לחמש שנות מאסר בפועל.

המערער, גם בשיכרותו, אחז בראשו לאחר מעשה, וחזר על עקבותיו בניסיון שלא צלח להרים את המנוחה. אחרי עיון בחומר הראיות שעיקרו בעניין זה בסרטי האבטחה, נקבע כי גם אדם פיכח במקומו של המערער היה צופה את אפשרות קרות תוצאת המוות.

בית המשפט המחוזי לא התעלם מן התמיהות שמעוררת גרסת המשיב, אלא עמד על כך שהגרסה אפופה ב"סימני שאלה רבים". ואכן, על פני הדברים – ומבלי לקבוע מסמרות – נראה כי גרסת המשיב מגלה מספר שאלות של ממש, כולל מהותם של המסמכים שהוגשו, אשר תדרושנה ליבון מקיף יותר בשלב שמיעת הראיות.

הסכם המכר הוא הסכם מלאכותי למראית עין שנועד להבריח נכסים מחברת מגדל הזוהר למבקשת; מרבית התמורה על פי הסכם המכר לא שולמה על ידי המבקשת אלא על ידי חברת הזוהר עצמה, שמכרה את הדירות והעבירה התמורה לבנק לשם הסרת השעבוד; לאחר שבית משפט של פירוק מורה על העברת בקשה למתן הוראות למסלול של תובענה נפרדת, הרי שכל הסמכויות הקשורות לניהול אותה תובענה מסורות לבית המשפט הדן בתובענה, לאחר שהועברה אליו בפועל.

המשיב הינו עבריין רכוש סדרתי, שלחובתו 11 הרשעות קודמות, וכי הוא ביצע את המעשים המיוחסים לו 4 חודשים לאחר ששוחרר ממאסר; גם אם יש חולשה כזו או אחרת שעולה מעדויות קונקרטיות של התביעה, הרי שזו איננה עולה כדי "קריסה מוחלטת של מארג הראיות", ברף שמצדיק קבלת בקשה לעיון חוזר; יש להעניק משקל לדחיות שקשורות לבקשת המשיב להחליף ייצוג. על כל אלה יש לזכור כי המשפט מצוי בשלב מתקדם, והמדינה ביקשה הארכת מעצר של חודשיים.

האיזון הראוי מצביע על כך שיש לעכב את מימוש הדירה בהוצאה לפועל אם המבקש יפקיד 40,000 ש"ח על חשבון המזונות מהם יוכלו להיפרע הקטינות על חשבון חוב העבר. אם המבקש אכן יפקיד את הסכום האמור וכתוצאה מכך הדירה לא תמומש, הדירה תושכר והתמורה תשמש לתשלום דמי המזונות השוטפים; המבקש לא מתגורר בדירה שבנדון ולראיה הסכים הוא להשכירה לצורך תשלום דמי המזונות השוטפים; כיוון שמדובר בדירה שאינה משמשת למגורים לא ניתן לומר כי למבקש יש זיקה מיוחדת לנכס המקרקעין שבנדון.

על פי המצב המשפטי, מכיוון שהמבקש היה בעל שליטה בחברה פרטית שהפסיקה את פעילותה ונותר לחובתה חוב ארנונה סופי, קמה חזקה כי הוא קיבל לידיו את נכסי החברה ללא תמורה, וניתן לגבות ממנו את החוב באופן אישי, זולת אם יוכיח שלא קיבל לידיו את נכסי החברה שלא בתמורה או בתמורה חלקית; טענת המשיבה לעניין העברת נכסים על ידי המבקש מבוססת על אותו מסמך אשר היא עצמה התנגדה להגשתו. הטעים בית המשפט כי המשיבה לא התמודדה כדבעי עם עובדות אשר אינן מתיישבות עם גרסתה לפיה המבקש הבריח נכסים של החברה.

כחלק מתיקון הבקשה מבקשת המשיבה להעביר את נטל הראיה לכתפי הבנק, ובכך יהיו עליו לתור אחר ראיות חדשות בשלב מתקדם של ההליך; אין מקום להישמע לטענת הסתמכותו של הבנק, וכי ההסדר בבית המשפט העליון לא כלל כל תנאי באשר לאופן התנהלות התביעה.

המבקש 3 מעלה בבקשה הנוכחית טענות חדשות לגבי התנהלות המשיבה לרבות הפנייה למסמכים שהמבקש 3 מודה כי כלל לא הוגשו במסגרת ההליך.