נטען כי משפחתו של המבקש מחזיקה בנכס מזה למעלה מ-59 שנה. המבקש פירט בהרחבה את המצב התכנוני באזור. לטענתו, בכוונת מכוון אושרו תוכניות שהפקיעו את השטח מידיו שלא כדין; מבלי לקבוע מסמרות בדבר נדמה כי המבקש לא הוכיח בשלב זה כי סיכויי הערעור נוטים לטובתו. באשר למאזן הנוחות, יש ליתן משקל לכך שאין מדובר בנכס המשמש למגורים, כי אם לאחסנה, והמבקש לא הוכיח שייגרם לו נזק בלתי הפיך אם לא יינתן צו המניעה.

אין מקום להורות על תסקיר מעצר, על אף שהעורר נעדר עבר פלילי, וזאת נוכח המסוכנות הברורה הנשקפת מהמעשים החמורים המיוחסים לו בכתב האישום; גם על רקע המסוכנות הנשקפת מהמעשים המיוחסים לו, אין מקום לשלול באופן קטגורי אפשרות לשחרור חלופת מעצר, לא כל שכן כאשר מדובר באדם נעדר עבר פלילי.

מכלול הנסיבות מלמד שהעורר איננו מכבד החלטות שיפוטיות הניתנות בעניינו ואינו ירא את הדין, ונוכח המסוכנות הנשקפת ממנו אין מקום ליתן בו אמון באופן שמאפשר את שחרורו לחלופת מעצר; לפי עמדות הצדדים כפי שצוינו בדיון, ייתכן שלא תידרש שמיעת הוכחות במסגרת ההליך העיקרי וקיים סיכוי סביר לכך שפסק הדין של העורר יינתן בהקדם. 

כאשר מדובר בהליכים בעלי משמעות ציבורית כללית יש לכך השלכה אפשרית על שיעור העירבון; בהיעדר תשתית מינימאלית להוכחת חוסר יכולת כלכלית, ולמעשה בהיעדר טענה כזו, אין מקום לפטור מהפקדת עירבון, מה עוד שבית המשפט המחוזי חייב את המערער בתשלום הוצאות למשיבים.

קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של העורר; בהחלטתו הסתמך בית המשפט המחוזי בעיקר על האזנות סתר ועל עדויותיהם של לווים, שמהם עלתה תמונה של תשתית ארגונית, שיטתית ומתמשכת שהתקיימה בין חברי הארגון; מתן הלוואות בריבית גבוהה בשוק האפור, והפחדות ואיומים מצד העורר כאשר היו איחורים בהחזרי החוב; בין העורר לבין חלק מהנאשמים האחרים בתיק, ששוחררו לחלופת מעצר, שכן ההבחנה ביניהם לבין העורר נומקה בהחלטת המעצר של בית המשפט המחוזי.

המבקשת מדגישה כי מכל מקום לא היה זה נכון למחוק את בקשתה מיידית, אלא לאפשר לה שהות נוספת; זכות הגישה לערכאות של תובע היא בעלת משקל נכבד ביותר, בעוד שזכות הגישה לערכאת הערעור של מי שכבר הפסיד בדינו הינה נמוכה יותר.

הטענה בדבר חוסר יכולת כלכלית לא הוכחה כדבעי. התיעוד המלווה את הבקשה דל, ומרבית הטענות המועלות בבקשה כלל אינן נתמכות באסמכתאות. כך למשל לעניין שיעור ההכנסות וההוצאות של התא המשפחתי. גם הטענה בדבר חוסר יכולת להסתייע בסביבה הקרובה היא בבחינת טענה בעלמא, שאין בצדה פירוט ותיעוד כנדרש