המשיב מכר ניירות ערך שהיו בידיו, ובכך גרם לו נזקים ישירים ועקיפים בגובה של כ-11 מיליון ₪. יחד עם כתב התביעה הגיש המבקש בקשה לפטור מאגרה, באשר לדבריו הוא איננו יכול לשלם את הסכום הנדרש ממנו; המבקש לא הצביע על פגם ממשי היורד לשורש החלטת הרשמת, ועל כן אין עילה להתערבותה של ערכאת הערעור.

העותר מנוע מלחזור לשטחי האזור בשל סיכון הנשקף לחייו; העותר שוהה בישראל פרק זמן ארוך של שבע עשרה שנים ללא היתר כדין ואין טענה כי במהלכה של תקופה זו הוא עשה ניסיון להסדיר את מעמדו, בין על בסיס טענתו כי נשקפת סכנה לחייו אם יורחק מישראל חזרה לאזור, בין מכל טעם אחר; ככל שיש בפי העותר טענות בדבר הסיכון הנשקף לחייו כתוצאה מהרחקתו, הסמכות לדון בטענות אלו מסורה לוועדת המאוימים. 

בקשת העותר לעיין בחומר שנאסף במסגרת הבדיקה שביצעה משטרת ישראל בקשר לתלונתו התקבלה על-ידם באופן חלקי; חזקה על היועץ המשפטי לממשלה כי בעת קביעת זהות הגורם שידון בערר, ככל שזה יוגש, ישקלו מכלול השיקולים הרלוונטיים ובכלל זה טענותיו של העותר שתמציתן הובאה לעיל.

בית המשפט התעלם מכך שעִסקו של המשיב צפוי היה לקרוס ללא קשר לתאונה; יש לזכור כי המדיניות השיפוטית בתיקי נזיקין היא לצמצם את היקף ההתערבות של ערכאת הערעור; מן הראוי לזכור ולהזכיר את דרך הכלל אשר לפיה פסק דין כספי יש לשלם במלואו מיד עם הינתנו. הכלל הזה בעינו עומד גם בתיקי נזיקין שבהם נפסקים סכומי כסף בשיעורים גבוהים. גם באלה יש להוכיח כי סיכויי הערעור ומאזן הנוחות מטים את הכף לטובת עיכוב ביצוע חלקי או מלא.

על בעל דין המבקש לעכב את ביצועו של פסק דין של הערכאה הראשונה להקדים פנייה לערכאה שנתנה את פסק הדין. אם הערכאה הדיונית סירבה להיעתר לבקשה, כולה או חלקה, או אז רשאי המבקש לפנות לערכאת הערעור בבקשה לעיכוב ביצוע; המבקשת טענה כי הארכה המבוקשת תאפשר לה להפקיד ערבות בנקאית על מלוא סכום פסק הדין. 

לא נפלה טעות בהחלטת בית המשפט המחוזי לפיה אין מקום כעת – בחלוף שלושה חודשים מהשחרור – להיעתר לבקשה לעיון חוזר. בהתחשב בנסיבות העניין, לרבות המעשים והעבירות המפורטים בכתב האישום ואשר הוכחו לכאורה, אין בתקופה שחלפה כדי להוות שינוי מספק בנסיבות. בדבר האפשרות של הגשת בקשה עתידית בנידון, אין צורך להביע עמדה במסגרת ערר זה.

המשיבים טוענים כי עיכוב הליכי המכרז יפגע באינטרס הציבורי של קידום פתרונות דיור בישראל ולטענתם אין במכרז שפורסם כל הוראה המגבילה את שיווק המגרשים לאוכלוסייה החרדית בלבד אלא להיפך; שיווק המגרשים במסגרת המכרז מיועד לכלל האוכלוסייה, ולא רק לאוכלוסייה החרדית; עיכובו של הליך המכרז כבר בשלב מוקדם זה עד להכרעה בערעור יפגע באופן משמעותי בניסיונות לקדם את אכלוסו של היישוב חריש, אשר נמשכים כבר שנים רבות, וכפועל יוצא מכך ייפגע גם האינטרס הציבורי כבד המשקל שביצירת פתרונות דיור זמינים לכלל הציבור.