שירות המבחן, מעצם תפקידו, מתמקד באינטרס של העורר ובנסיבותיו האישיות, אולם חובתו של בית המשפט לאזן זאת עם אינטרס הציבור והגנה על שלומו; על מנת להילחם בתופעות אלימות מעין אלו אין להסתפק באמירת דברים, אלא יש להורות על מעצר עד תום ההליכים כדי לשדר מסר ברור כי אין נותנים אמון במי שדוקר אחרים באמצעות נשק קר.

חזקה על בית המשפט המחוזי כי יבחן את כלל השיקולים הצריכים לעניין על רקע שינוי הנסיבות, וימצא את האיזון הראוי בין שיקולי היעילות, תקינות ההליך, זכויות הנאשמים ויכולתם של באי כוחם לספק להם הגנה ראויה. לשיקולי הזמן והיעילות בניהול משפט פלילי יש חשיבות רבה.

המסוכנות העולה מן העבירות שבהן מואשם העורר, על אף חומרתן הרבה ניתנת לנטרול במסגרת חלופת מעצר ראויה; עסקינן בערר על בקשה בגין הפרת תנאי שחרור לחלופה, ולא נטען שמציאת המסמך ברשות העורר עולה כדי הפרה שכזו, גם אם יש לכך השלכה מסוימת לעניין האמון שניתן לרחוש לעורר. לעניין ההפרה של תנאי השחרור גופה, כפי שקבע בית המשפט קמא, על אף שאין להקל בה ראש כשלעצמה דומה שאין בה די בכדי להצדיק את מעצר העורר עד תום ההליכים.

כל אותם שיקולים ונסיבות להן טוען המערער נשקלו ונבחנו על ידי בית המשפט המחוזי אשר איזן כראוי בין שיקולי הענישה השונים; יתכן כי לאור עברו הפלילי של המערער בתחום עבירות המין היה מקום להחמיר עמו מעבר לחמש שנות מאסר בפועל.

המערער, גם בשיכרותו, אחז בראשו לאחר מעשה, וחזר על עקבותיו בניסיון שלא צלח להרים את המנוחה. אחרי עיון בחומר הראיות שעיקרו בעניין זה בסרטי האבטחה, נקבע כי גם אדם פיכח במקומו של המערער היה צופה את אפשרות קרות תוצאת המוות.

בית המשפט המחוזי לא התעלם מן התמיהות שמעוררת גרסת המשיב, אלא עמד על כך שהגרסה אפופה ב"סימני שאלה רבים". ואכן, על פני הדברים – ומבלי לקבוע מסמרות – נראה כי גרסת המשיב מגלה מספר שאלות של ממש, כולל מהותם של המסמכים שהוגשו, אשר תדרושנה ליבון מקיף יותר בשלב שמיעת הראיות.

הסכם המכר הוא הסכם מלאכותי למראית עין שנועד להבריח נכסים מחברת מגדל הזוהר למבקשת; מרבית התמורה על פי הסכם המכר לא שולמה על ידי המבקשת אלא על ידי חברת הזוהר עצמה, שמכרה את הדירות והעבירה התמורה לבנק לשם הסרת השעבוד; לאחר שבית משפט של פירוק מורה על העברת בקשה למתן הוראות למסלול של תובענה נפרדת, הרי שכל הסמכויות הקשורות לניהול אותה תובענה מסורות לבית המשפט הדן בתובענה, לאחר שהועברה אליו בפועל.

המשיב הינו עבריין רכוש סדרתי, שלחובתו 11 הרשעות קודמות, וכי הוא ביצע את המעשים המיוחסים לו 4 חודשים לאחר ששוחרר ממאסר; גם אם יש חולשה כזו או אחרת שעולה מעדויות קונקרטיות של התביעה, הרי שזו איננה עולה כדי "קריסה מוחלטת של מארג הראיות", ברף שמצדיק קבלת בקשה לעיון חוזר; יש להעניק משקל לדחיות שקשורות לבקשת המשיב להחליף ייצוג. על כל אלה יש לזכור כי המשפט מצוי בשלב מתקדם, והמדינה ביקשה הארכת מעצר של חודשיים.

האיזון הראוי מצביע על כך שיש לעכב את מימוש הדירה בהוצאה לפועל אם המבקש יפקיד 40,000 ש"ח על חשבון המזונות מהם יוכלו להיפרע הקטינות על חשבון חוב העבר. אם המבקש אכן יפקיד את הסכום האמור וכתוצאה מכך הדירה לא תמומש, הדירה תושכר והתמורה תשמש לתשלום דמי המזונות השוטפים; המבקש לא מתגורר בדירה שבנדון ולראיה הסכים הוא להשכירה לצורך תשלום דמי המזונות השוטפים; כיוון שמדובר בדירה שאינה משמשת למגורים לא ניתן לומר כי למבקש יש זיקה מיוחדת לנכס המקרקעין שבנדון.