לא נפלה טעות בהחלטת בית המשפט המחוזי לפיה אין מקום כעת – בחלוף שלושה חודשים מהשחרור – להיעתר לבקשה לעיון חוזר. בהתחשב בנסיבות העניין, לרבות המעשים והעבירות המפורטים בכתב האישום ואשר הוכחו לכאורה, אין בתקופה שחלפה כדי להוות שינוי מספק בנסיבות. בדבר האפשרות של הגשת בקשה עתידית בנידון, אין צורך להביע עמדה במסגרת ערר זה.

המשיבים טוענים כי עיכוב הליכי המכרז יפגע באינטרס הציבורי של קידום פתרונות דיור בישראל ולטענתם אין במכרז שפורסם כל הוראה המגבילה את שיווק המגרשים לאוכלוסייה החרדית בלבד אלא להיפך; שיווק המגרשים במסגרת המכרז מיועד לכלל האוכלוסייה, ולא רק לאוכלוסייה החרדית; עיכובו של הליך המכרז כבר בשלב מוקדם זה עד להכרעה בערעור יפגע באופן משמעותי בניסיונות לקדם את אכלוסו של היישוב חריש, אשר נמשכים כבר שנים רבות, וכפועל יוצא מכך ייפגע גם האינטרס הציבורי כבד המשקל שביצירת פתרונות דיור זמינים לכלל הציבור.

בית המשפט איזן כראוי בין השיקולים השונים, ואף לא הגיע למחצית טווח ההסכמה בהסדר הטיעון; לא נכביר מלים על חומרת הבריונות, והמערער "התעבר על ריב לא לו" ונתן יד לפגיעה לא פשוטה במתלונן, מעבר לכך שהוא אשר הזעיק את התוקפים האחרים; יש משמעות חיובית לשיתוף הפעולה של המערער בחקירה.

הבקשה המקורית שהוגשה לא כללה פירוט ותיעוד מספקים, למעשה צורף לבקשה רק מסמך רפואי; המבקש אכן הגיש תצהיר משלים, אך לא ניתן לומר שהציג תשתית עובדתית וראייתית מלאה.

כאשר שונה חוק יחסי ממון בין בני זוג, באופן המתיר להגיש תביעה לאיזון משאבים בפועל בטרם מתן גט, הגישה המבקשת תביעה לאיזון זכויותיה ברכוש המצוי בשליטת המשיב; ביקשה המבקשת כי ימונה אקטואר אשר יעריך את שווי זכויותיו של המשיב; ניתן לתמוה מדוע לא טרחה המבקשת לנסות ולהציג את הראיה בשלב מוקדם יותר אם סברה כי מדובר בראיה כה מהותית, בשים לב לכך שההליכים המשפטיים בפרשה מתנהלים בין הצדדים מזה כ-14 שנים ולכל הפחות בחלקם התעוררה שאלת יכולתו הכלכלית של המשיב.

בית המשפט המחוזי נעתר לבקשת באי כוח המשיבים והסכים לדחות את הדיון ליום 27.3.2012 למטרות לימוד החומר וקבלת תעודת חיסיון; גם אם חלק מן העיכוב נבע מהתנהלות המדינה, חלקו של משיב 1 בהתמשכות ההליכים ניכר ורב יותר.

החלטת בית הדין האזורי בעניין כנות הכריכה אמנם לקונית, אך החלטת בית הדין הרבני הגדול מפרטת כיצד נתגבשה המסקנה ביחס לכנות תביעת הגירושין; בית הדין הרבני הגדול מציין כי בתביעת הגירושין נטען לבגידת האישה ולצריכת אלכוהול מוגברת, וכי על כן לא שוכנע כי תביעת הגירושין אינה כנה.

הראש העיקרי של העתירה שלפנינו מכוון להחלטת שר הפנים למנות את המשיב 18 כחבר במועצה מכוח סמכותו לפי סעיף 106(ב) לצו המועצות המקומיות; העותרים לא מיצו הליכים בטרם הגשת העתירה לבית משפט זה, ולא העלו את הטענות המועלות בה בפניותיהם לשר הפנים ונציגיו; אין בדחיית העתירה, כדי לחסום את דרכם של העותרים לשוב ולפנות בבקשת סעד בנושא העתירה לאחר מיצוי ההליכים, ככל שתהיה עילה לכך.