התכנית שהתגבשה הייתה להתפרץ לסניף "טיב-טעם" ולגנוב מהכספת שבמקום את כספי הפדיון. לשם כך הכינו הקושרים ציוד ואף שינו לוחיות רישוי שונות כדי להקשות על זיהוי הרכב בו יעשו שימוש במסגרת השוד; הסנגוריה מדגישה כי השוני המהותי בין העורר לבין נוביקוב מצוי בכך שהאחרון הודה ושיתף פעולה, ואילו העורר כפר בעובדות.

שירות המבחן התרשם מחד גיסא מגורמים תוקפניים באישיותו ומסיכון להתנהגות דומה בעתיד – אך מנכונות להשתלב בתהליך טיפולי כדי ליצור שינוי; יש להבחין לקולה בין המערער לחבריו, שכן לא נכנס לחנות בתחנת הדלק, לא רעל את פניו, לא תקף את המתלונן ולא אחז את האקדח, בניגוד לתעוזה האלימה של חבריו (שאחד מהם עבד בחנות).

הסוגיה שהוכרעה בפסק הדין הינה בעלת השלכות לא מבוטלות על ציבור עורכי הדין המטפלים בתביעות לפי חוק הפיצויים; בנסיבות העניין אין די בטעמים אלה כדי להצדיק דיון נוסף בפסק הדין, שהוא הליך נדיר מאוד ויוצא דופן. אשר לטענות לשכת עורכי הדין בנוגע לתחולתה בזמן של ההלכה, הרי סוגיה זו לא הוכרעה במפורש בפסק הדין.

הטענות כנגד בית החולים היו כוללניות ולא ברור מהן מה נעשה למבקשת ומה צריך היה להיעשות; משהוכח שלמבקשת חסרון כיס, די היה בכך על מנת להעניק לה את הפטור המבוקש; נטען כי חסרון הכיס, בצירוף האמור במזכר שהגישה המבקשת, המצביע על האפשרות שבית החולים התרשל, עונה על דרישות הפסיקה לעניין מתן פטור מצירוף חוות דעת לכתב התביעה ומינוי מומחה מטעם בית המשפט; "במסגרת 'הנטל הכבד' המונח על כתפי התובע, עליו להראות מהם טעמיו המיוחדים המצדיקים את מתן הפטור בעניינו ומינוי מומחה מטעם בית המשפט.

המבקש לא טען לאמיתו, כי עניינה של בקשה זו בשאלה עקרונית כאמור, וטענותיו תחומות לחלוטין לנסיבות המקרה דנן; מקום שלפני בית המשפט מערכת עובדתית המגבשת זכות לצד אחד וחובה למשנהו, וככל שעובדות אלה נטענו מתחילה, נימוקיו המשפטיים יכולים להיות שונים מאלה שהועלו בתביעה, ובלבד שהתמונה נובעת מן הראיות שהיתה לצדדים ההזדמנות להידרש אליהן.

בית המשפט הוסיף ובחן את כל האישומים שבהם כפר המבקש בשים לב ל"סל הראיות" הקיים בכל אישום ואישום, ובסופו של דבר החליט לזכות את המבקש מ-35 האישומים שבהם כפר ולהרשיעו רק ב-16 האישומים שבהם הודה; אין זה מן הנמנע כי השיטה שבה בוצעו המעשים לא תהיה זהה לחלוטין, אלא תספיק רמת דמיון מסוימת במרכיבים המרכזיים של ביצוע העבירות בתנאי שהיא נבחנת ביחס למכלול הראיות שבנמצא.

המבקש מדגיש כי מדובר בסוגיה עקרונית אשר לה השלכות מעבר לעניינו הפרטי, ומוסיף וטוען כי לא הגיש את הבקשה למתן רשות ערעור במועד שכן סבר שבית המשפט לענייני משפחה בקריות יעכב את הדיון בפניו על להכרעה שתינתן על ידי בית הדין השרעי, ורק לאחרונה, בדיון שהתקיים ביום 24.9.2012, הסתבר לו כי לא כך הם פני הדברים; יש ליתן משקל רב לאינטרס ההסתמכות של המשיבה ביחס לתוקפו ולהמשך התנהלותו של ההליך ש"הוחיה" זה מכבר בבית המשפט לענייני משפחה.

המשיב 1 מודה בעבירות המיוחסות לו, ומקבל אחריות על מעשיו, אך הוטעם, כי הוא משליך את האחריות למעורבותו בעבירה על המצוקה הכלכלית של משפחתו. שירות המבחן ציין, כי מדובר באסיר שאינו מגלה מוטיבציה להתגייס להליך טיפולי משמעותי במהלך המעצר; שוד אשה קשישה וחולה באישון לילה בביתה, בלא אפשרות להתגונן, ותוך הפחדתה, השפלתה; נרמס כבודה של המתלוננת, נפגעו גופה ונפשה, ומה לנו כי נכביר מלים. אכן, לשני המשיבים עבר נקי מעבירות אלימות והם מביעים חרטה בנוגע למעשיהם, ובית המשפט הביא זאת בחשבון, כמו גם את נסיבותיהם האישיות.

העותר אינו מראה בכתב העתירה מדוע בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק הוא המסגרת הנכונה למימוש בקשתו, ומדוע אין הוא פועל באפיקים המתאימים על פי דין וכפי שהורה פסק הדין נשוא העתירה.

טוענים המבקשים כי חקירת המומחה, אף מומחה מטעם בית המשפט, הריהי לגיטימית ורצויה לצורך בירור המצב העובדתי ונחוצה על-מנת לרדת לחקר האמת; טוענים המבקשים כי העובדה שהתקיימו בתחילת המשפט הליכי גילוי ועיון במסמכים אינה מייתרת את הדרישה לדעת אֵלו מהמסמכים שגולו שימשו כבסיס לחוות הדעת. במידה והמומחה הסתמך על מסמכים שלא גולו להם בתחילת המשפט, מן הדין לבדוק אותם מסמכים, מדוע לא גולו והאם המומחה רשאי היה להסתמך עליהם; על בית המשפט לפעול מתוך נקודת מוצא שככלל יש לאפשר חקירה נגדית ויש להצביע על נסיבות מיוחדות שבגינן יש לחרוג מהכלל האמור.