נכס אשר הוקדש לצרכי צדקה והתקיימו לגביו יתר התנאים הקבועים בסעיף 37 לפקודת ההקדשות, ניתן לראותו לצורך הוראת המעבר שבסעיף 44(א) לחוק הנאמנות כ"הקדש שהיה קיים ערב תחילתו של חוק [הנאמנות] לפי פקודת ההקדשות לצרכי צדקה", גם אם לא הוכרז על כך וזאת נוכח התפישה כי ההכרזה על הקדש לפי סעיף 37 לפקודת ההקדשות היא הכרזה דקלרטיבית ולא קונסטיטוטיבית (שם, 550); הנכס הוקדש לצרכי צדקה בהקדש שהתקיים קודם חקיקת חוק הנאמנות, אף שלא נערך בעניין זה כתב הקדש, והוא עותר להצהיר על קיומו ולהגדיר את מטרותיו ותנאיו מכוח סעיף 17(ג) לחוק הנאמנות.

כבוד הרשם קינר דחה כאמור את עתירתה של המבקשת לביטול העיקול, בהתבסס על התרשמותו הלכאורית מן החומר שהונח לפניו כי לחייב זכויות בנכס. כבוד הרשם הורה על רישום הערה וציין כי אין מקום לבטל את העיקול "בשלב זה", וכי "הדבר ייבחן בהתאם להתפתחויות באשר לנכס זה בעתיד".

אין בבקשה כל התייחסות להוצאותיהם של המבקשים, כמו-גם לאפשרות להיעזר בקרובים ובידידים, ולא הוצגו מסמכים בעניינים אלה; אין המבקשים זכאים לפטור המבוקש, וזאת אף בלי שאדרש לטענות המשיבים לגבי התנהלותם של המבקשים, או לשאלת סיכויי ההליך.

נוכח מצבו הכלכלי תשלום האגרה יהווה נטל כלכלי כבד עבורו. כן הוא ציין כי כיוון שמעמדו טרם הוסדר הוא אינו מורשה לעבוד בישראל ועל כן אינו יכול לקבל תלושי שכר ממעביד והוא "חי מהיד לפה" ומועסק בעבודות מזדמנות בלתי חוקיות; כי אין בבעלותו כל רכוש; מתן הפטור המבוקש מותנה בהתקיימותם של שני תנאים מצטברים - האחד, הוכחת חוסר יכולת כלכלית, והשני, כי ההליך מגלה עילה.

הסיפור האישי הנשקף מן הדפים שבתיק הוא סיפור כואב, ובית המשפט המחוזי אף ציין את הנסיבות הקשות והדגיש כי אלה הובאו בחשבון עת שנקבע עונש מוסכם שאינו מבטא את מלוא חומרת העבירה. אך בסופו של יום, העונש שהוטל על המבקשת הוא תוצאה של הסדר טיעון "סגור"; על אף הגישה המקלה בהשוואה להליך האזרחי, הכלל הוא שגם בהליך הפלילי יש משמעות למועדים ויש להקפיד על קיומם, וכי הארכת מועד תינתן רק במקום שבו הוצג טעם ממשי המניח את הדעת; ככל שהאיחור בהגשת ההליך משמעותי יותר, כך הנטייה להיעתר לבקשת ארכה פוחתת.

עם הטבע האנושי והוסיפה לאותנטיות של הגרסה שמסר ראס במשטרה. לכל אלה נוסף תיאורו של ראס את ניסיונם של חלק מן המעורבים בפרשה לתאם גרסאות וכן את שריפת תיקה של המתלוננת – ששרידיו נמצאו במקום שאליו הוביל ראס את השוטרים; העונשים שהוטלו על המערערים הם לכל הדעות ברף הגבוה. הסניגורים הצטיידו בפסיקה רבה בתיקי אונס, לרבות קבוצתי, שלא הגיעה לדרגת הענישה דכאן.

משעה שהנאמן מפר את חובתו כנאמן או כופר בנאמנות, או-אז ייפתח מירוץ תקופת ההתיישנות. ודוק: חובתו כנאמן, להבדיל מחיובו החוזי; אין להסיק מהתוצאה דכאן כי בכל מקרה רגיל של נאמנות קונסטרוקטיבית בעקבות עסקת מקרקעין, שתיקת הנאמן בתגובה לפנייה של הנהנה, כשלעצמה, מהווה כפירה בנאמנות. אף לא נדרשתי לשאלה אם די בידיעה בכוח של הנהנה כדי להתחיל את מירוץ ההתיישנות.