ההלכה אשר יצאה מלפני בית-משפט זה, קבעה, כי העונש הראוי בתאונות דרכים קטלניות הוא עונש של מאסר בפועל לתקופה ממושכת, בצירוף עונש פסילה בפועל של רישיון נהיגה לשנים ארוכות. לנוכח נסיבותיו של העניין הנדון, ולאור הפגיעה החמורה במיוחד שנגרמה עקב מעשיו של המבקש, הרי שהעונש אותו גזר בית-המשפט לתעבורה על המבקש, על כל רכיביו, אינו סוטה מהעונש הראוי בנסיבות העניין.

כנמסר מטעם המדינה מצויה בתהליך מואץ הכנת הצו לפירוק המועצה האזורית אבו בסמה ולקביעת שתי מועצות אזוריות במקומה. המאמץ הוא לסיום התהליך עד 1.11.12; וזאת בשל לוח הזמנים לבחירות שנקבעו ל-4.12.12, לרבות בפסיקתו של בית משפט זה; בנסיבות אלה נבקש כי תימסר הודעת עדכון מטעם המדינה עד 2.11.12.

מועד חדש ייקבע בידי המזכירות לפי אפשרויות היומן, שיבדוק גם את התאריכים המוצעים. 

הערעור נדחה בכפוף לשינויים שפורטו לעיל.  

מאז הגשתה של העתירה חל שינוי במובן זה שמעמדו של הישוב הוסדר במישור המוניציפלי לפי צו. נתון נוסף שיש להזכירו הוא כי הבנייה נעשתה על קרקעות מדינה. עם זאת, אין מחלוקת שטרם אושרה תוכנית לגבי היישוב. משמע, הבנייה לא נעשתה כדין. ברם, אין להתעלם מכך כי החלו הליכי תכנון שצפוי כי יביאו, כך נראה, להכשרת הבנייה במישור התכנוני. 

כי יש צדק בטענתו של המשיב לגבי כלליותה של הבקשה המקורית; אין בבקשה התייחסות לתאריכים הרלוונטיים. עצם העובדה שמבקש הארכה הוא אסיר אינה מהווה עילה אוטומטית לקבלת הבקשה, אם כי כמובן מדובר בשיקול שיש להתחשב בו.

המערערות סבורות כי חוות-דעתו של כץ מוטעית ומגמתית, ולשם ביסוס טענה זו צירפו לתיק המוצגים, במעטפה, חוות-דעת של מומחים מטעמן; על-פי תקנה 457 לתקנות, בעל-דין בערעור אינו רשאי להציג ראיות נוספות שלא הוגשו והתקבלו על-ידי הערכאה הדיונית, אלא אם הדבר הותר במפורש על-ידי ערכאת הערעור.

המבקשת ניהלה עסקים חובקי עולם להעברת טכנולוגיות מישראל לחו"ל בתחום החקלאות וגידול פרחים, בשנת 2009 ניתן על ידי בית המשפט צו לכינוס נכסיה של המבקשת, ועם מתן צו הכינוס מונו שני מנהלים מיוחדים שהתמנו אף כנאמנים בפשיטת הרגל של המבקשת; המקרה שלפנינו הוא אחד מהמקרים מצדיקים הטלת ערובה על רקע רציונל זה, ואין לי אלא להפנות לנימוקים הרבים שפורטו בהחלטתה הנ"ל של השופטת אלשיך.

במדינת חוק מתוקנת, כפי שמבקשים אנו להיות, הציפיה היא כי התביעה תפרוש בפני בית המשפט תשתית ראייתית רחבה, וכי בהדריכם את החוקרים על גורמי התביעה, הפרקליטות או התביעה המשטרתית, לדרוש כי ככל הניתן לא תונח אבן רלבנטית שאינה הפוכה. חרף העומס המוטל על גורמי האכיפה אין מקום להתעלמות מכלל זה, והבקרה התביעתית צריכה לכלול אותו, ובמקרים רבים כך אכן קורה.