בית המשפט המחוזי דן בטענות הצדדים במסגרת בקשה למתן הוראות, מבלי שהתנהל הליך של הוכחות. מצב דברים שכזה, מקשה ליתן לנסיבות עליהן הצביע הבנק הבינלאומי משקל רב כשאלו לא הוכחו כנדרש בבית המשפט; צודק הבנק הבינלאומי בטענתו כי לא ניתן לדרוש מן הצדדים לצפות כל סיטואציה אפשרית שתתרחש בעתיד במסגרת ניסוח ההסכם. אך אין פירושם של דברים שבית המשפט ינסח עבור הצדדים הסכם שיכלול תנאים נוספים שאינם נתמכים בלשון ההסכם.

בדיון שהתקיים בבית המשפט הצבאי ביהודה בתאריך 2.8.2012, העותר הסכים לקיומן של ראיות לכאורה, אולם חלק לענין סיווג העבירה שבה הוא מואשם; הלכה היא כי בית המשפט הגבוה לצדק איננו יושב, ככלל, כערכאה מבקרת על פסקי דין של בית המשפט הצבאי לערעורים, והתערבותו תעשה רק בנסיבות חריגות ביותר, כאשר מדובר בשאלות שאינן במדרג הערעורי הרגיל.

המשיבים הוסיפו כי נוהל זה מצוי בבדיקה מחודשת, וככל שתשתנה הדרישה, יחול על עותרים אלה ההסדר החדש; הואיל ועניין זה חורג מגדרה של העתירה, הוסכם כי – בכפוף להצהרות המשיבים כאמור – תימחק העתירה ללא צו להוצאות, תוך שטענת העותרים באשר לדרישה אחרונה זו לבדיקת רקמות שמורה להם.

הצדדים ישיבו תוך שבועיים. בעקבות זאת ולפי הצורך ינתן פסק דין.

פרוטוקול הדיון בבית המשפט המחוזי מדבר בעד עצמו. בדיון שנערך, הסכימה באת כוח המבקש להצעת המשיבים, והסכמתה זו קיבלה את אישורו של בית המשפט; כנגזרת מכך נקבע היקף שיקול דעתו. עסקינן בהליך ערעור. מתווה זה נועד לתקן הכרעה שיפוטית. אין תיקון בלא קיומו של משגה; בקשת רשות ערעור אינה המסלול הראוי לתקיפה ראשונית של החלטות אלה.

העותרת לא הראתה כי יש בשלב זה נתונים חדשים מהותיים השופכים אור על מצבה ואשר בגינם ניתן היה לטפל בה באופן אחר. זאת ועוד – וועדת למ"ד הותירה בפני העותרת אפשרות לפנייה נוספת לקבלת הטבות לפנים משורת הדין, ככל שזו תזדקק להן; לעותרת אף עומדת עקרונית האפשרות לפנות במקרה המתאים בעתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים.

העותר יכול היה למנוע את הפיכת העתירה לעיונית אילו היה עומד בתנאים שקבע לו בית הדין הרבני הגדול לגבי המשך עיכוב הביצוע, אך העותר התעכב עד מאוד בהגשת העתירה וככל הידוע לנו לא ביקש הארכה של עיכוב הביצוע, כך שלמעשה לא עשה דבר כדי למנוע את מחיקת ערעורו; העותר לא הציג תמונה מלאה לבית המשפט ולא חשף את מלוא היריעה העובדתית, בכך שלא הציג את כל החלטות בית הדין הרבני הגדול הרלבנטיות וכן לא דיווח על ההחלטה למחוק את ערעורו עקב אי הפקדת השיק הבנקאי.  

מסתבר כי כלפי משרד הבינוי והשיכון, שקיים את המכרז להקמת הפרויקט – בניית יחידות דיור במבשרת ציון – הציגה עצמה המערערת כמציעה, ולא נראה כי עורך המכרז עודכן לגבי יחסיה עם ברזאני; על פני הדברים, נפגמה התנהלותה של המערערת גם במה שכונה בפסיקה – קיום מצג של "נשף מסכות" במכרז.