בפסק-הדין ניתנה הדעת לטענות המערער, שהיו יכולות להיבנות מהראיות שהמערער ביקש להגיש – זאת במסגרת הדיון שנערך בפסק-הדין בטענות המערער ביחס לרכיבי הנזק; חוב זה, על-פי שוויו המשוערך למועד מתן פסק-הדין של בית המשפט הנכבד קמא – הינו מקביל לחוב שניתן ללומדו מהראיות שהמערער ביקש כי יותר לו להגישן.

המשיבים מצביעים בהקשר זה, בין היתר, על עובדות מטעות אותן לטענתם כללו המערערים בתצהירים שהגישו בתמיכה לבקשתם להאריך את מועד הגשת סיכומיהם ובתמיכה לתגובה שהגישו לבקשה קודמת מצד המשיבים לסילוק הערעור על הסף; אכן למערערים ניתנה ארכה קצרה להגשת סיכומי טענותיהם, ואלו הוגשו על ידם ומצויים בתיק בית המשפט.

גילוי מסמכים והעיון בהם הם שני הליכים שונים ועצמאיים, הגם שבפועל הם ננקטים על-פי רוב במסגרת דיונית אחת; בשלב גילוי המסמכים, על בעל דין לציין בתצהיר "מה הם המסמכים הנוגעים לעניין הנדון המצויים, או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו ושאותרו על ידו לאחר חקירה ודרישה"; בנסיבות העניין דנן, משלא ניתן צו לעיון במסמכים ומשלא הפרו המשיבות את צו גילוי המסמכים, לא נראה כי היה מקום להפנות את המבקשת לפעול במסלול של הוראת תקנה 122.

הבקשה הוגשה על-ידי המבקשים-עצמם ולא באמצעות בא-כוחם, עורך-הדין אבן-אור, ומן ה"נספח" שצירפו לה עולה כי בא-כוחם מתעתד להגיש מחר את עמדת המשיב ביחס לבקשתם להארכת מועד להפקדת הערבון; אשר לבקשה החלופית לה עתרו המבקשים "להגשת ערר" על החלטת כב' הרשם , הרי שבקשתם בעניין זה אינה ברורה, וככל שכוונתם היא כי הם חפצים במתן אורכה להגשת ערעור רשם על ההחלטה הנזכרת עליהם להגיש בעניין זה בקשה נפרדת, ערוכה כדין, שאף היא תטופל כמקובל - אם תוגש.

אין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בכל הנוגע למתן סעד זמני, למעט במצבים חריגים; בית המשפט המחוזי התייחס לשיקולים השונים אשר יש לבחון בעת שקילת מתן סעד זמני, וקבע כי הן סיכויי התביעה, הן מאזן הנוחות והן שיקולי הצדק אינם נוטים לטובת המבקשים; המבקשים לא הצביעו בבקשת רשות הערעור על נזק ממשי שצפוי להיגרם להם ממימוש המשכון על הפיקדון.

התייחסות לאפשרות שבית המשפט יבקש לפעול בהתאם לסמכותו שלפי תקנה 410 לתקנות, וכן לשאלה אם ניתן יהיה לראות אז בדברי התשובה סיכום טענות בכתב, כאמור בתקנה 448 לתקנות.

נסיבות המקרה אינן נופלות לאותם מקרים חריגים המצדיקים שחרור לחלופת מעצר בעבירות סמים, מכיוון שמתסקיר שירות המבחן עולה כי מהמשיב נשקפת מסוכנות להישנות התנהגות בלתי-חוקית וכי הוא מתקשה להציב לעצמו גבולות או לעמוד בגבולות שהציבו לו; יש יסוד לתקווה כי בין אם כתוצאה מן הגישור, ובין אם בעקבות שתי ישיבות ההוכחות שנקבעו לחודש זה, יסתיים המשפט במועד קרוב. 

שתי הבקשות שהוגשו נדחות. הבקשות לא מגלות נסיבות חדשות, ואין זה מן המקרים הנדירים הדורשים התערבות; המבקש מוזהר איפוא כי אם ימשיך לנהוג כך הוא עלול להתחייב בהוצאות לטובת אוצר המדינה.

תכליתו של חוק שכר מינימום היא להבטיח, בעיקר, קיום מינימלי לעובד, ולהבטיח את זכותו להתפרנס בכבוד; הגיונם של דברים, ותכליתו של חוק שכר מינימום מחייבים את המסקנה, כי עובד זכאי לשכר המינימום לשעה בעד כל שעות עבודתו, גם עבור השעות הרגילות וגם עבור השעות הנוספות, העולות על 186 שעות בחודש. דחיית פרשנות זו, תאפשר, למעשה, את עקיפתן של הוראות חוק שכר מינימום, המגלמות זכות סוציאלית ראשונה במעלה, ולריקונה מתוכן.