ביקשו המבקשים להורות למשיבה למנוע מכל גורם אחר בנתב"ג לעסוק בהשכרת מכשירי ניווט ללא הרשאה מפורשת ממנה; נמחק הסעד שעניינו אכיפה על חברות השכרת רכב וגורמים נוספים בנתב"ג שלא לעסוק בהשכרת מכשירי ניווט ללא הרשאה מפורשת. נמצא כי גם סעד זה הוא עניין אזרחי, וממילא חברות השכרת הרכב לא צורפו כמשיבות להליך.

מדובר במקרה שבו הטעם לאיחור נובע מנסיבות חיצוניות אשר לא היו בידיעת המערער, ואף לא בנסיבות שבהן טעה המערער בהבנת הדין. נוכח האמור, נימוקי המערער בהודעת הערעור לעניין השיהוי בהגשת ההליך, אינם עומדים בנטל הוכחת קיומו של טעם מיוחד במידה הנדרשת, וזאת בהתחשב במשך האיחור הניכר כאמור. 

אין מקום להידרש בהליך זה ובערכאה זו לשאלת החזקתו במשמורת. זאת כמובן, מבלי לפגוע בזכותו של המערער להעלות כל טענה, לרבות בקשה לסעד זמני, במסגרת הליכים שינקוט נגד ההחלטה החדשה שנתקבלה. ויודגש, ככל שלמערער טענות לעניין החזקתו במשמורת הנובעות, בין היתר, מחלוף הזמן, או מתייחסות לפעולות אותן מגדיר המערער כ"מחדלי הרשות", נכון יותר שטענות אלה תתברנה תחילה בבית הדין לביקורת משמורת, ולא לראשונה בבית המשפט לעניינים מינהליים.