לעניין ההוצאות כבר התיחס עו"ד ביטון בהודעתו מאתמול. עו"ד אבני, ככל שיחפוץ בכך, יגיב תוך שבוע מהיום. 

העמותה מקבלת עליה את התקנון האחיד למינהלים קהילתיים בירושלים, לרבות תקנון הבחירות המצורף אליו (להלן לעיל: התקנון) והיא תשלים כל הליך הנדרש לשם אימוץ התקנון בתקנונה, בלא כל דיחוי. 

בית המשפט קמא סבר כי המערערים יכולים להיכבד ולחפש עבודה, ולאחר שצברו חובות עקב התמכרות לסמים יהא הפטר פרס מבחינתם. אלא שמאז הכרעתו חלפו כמעט שנתיים, גדולות ונצורות לא אירעו וגם לא קטנות, וכונס הנכסים הרשמי המייצג אינטרס ציבורי ואת קופת הכינוס סבור, כי אין הצר של הותרת הדברים על כנם שוה בנזק ההוצאות מסביב. 

המשיבה מדגישה את חומרת המעשים שביצע המערער ואת העובדה שסיכן את הנהגים האחרים בכביש בכך שנסע בפראות, ללא רישיון ותחת השפעת אלכוהול, וזאת בכביש הידוע ככביש מסוכן; המקרה שלפנינו אינו מצדיק את התערבותנו, זאת משלא מצאנו כי העונש שהוטל על המערער חורג ממדיניות הענישה המקובלת ביחס לסוג העבירות שבהן הורשע ונסיבות ביצוען; נוכח מציאות קשה זו נדרשו בתי המשפט להרים את תרומתם לביעור תופעה זו, בה כרוכים לא רק סכנה לכלל, אלא גם זלזול מופגן ובוטה בחוק ובאלה השוקדים על אכיפתו".

כבר ציינתי לא אחת כי לדעתי ניתן ורצוי להקל במידת מה מן הנטל המוטל על מגישי בקשות רשות ערעור ב"גלגול שלישי" כאשר עסקינן בהחלטות הנוגעות להפרדת ילדים מהוריהם. המטריה אליה משתייכת הבקשה הנדונה – תביעה להחזרת ילדים חטופים מכוח חוק אמנת האג – עונה ודאי על התנאי האמור. יחד עם זאת, בו בעת שבתי והדגשתי כי אין פירושה של גמישות דיונית זו מתן רשות ערעור אוטומטית ב"גלגול שלישי". 

הבסיס העובדתי שעמד בפני המשיב טרם משלוח המכתב נסב בעיקרו על שיחה שקיים הלה עם ד"ר בריל. אמנם, אין מדובר בבדיקה קפדנית ומעמיקה של אמיתות תוכן הדברים שהובאו במכתב, אולם סבורני, כפי שיובהר מיד, כי די באמצעים אלה, בנסיבות העניין, כדי להגיע למסקנה שננקטו אמצעים סבירים.

המערערת הודתה במעשיה בהזדמנות הראשונה, נטלה עליהם אחריות וביקשה לכפר עליהם, בין היתר, באמצעות שיתוף פעולה מלא עם הרשויות, שהוביל להשבת המסמכים – אלה שהיו בחזקתה, ואלה שהיו בחזקתו של בלאו – לידי הרשויות. חשוב לזכור כי בשלב החקירה, הרשויות לא ידעו במדויק מהם המסמכים שנלקחו, מה היקפם ואלו מהם נמסרו לבלאו; נתונים אלה נאספו מפיה של המערערת; החרטה שהביעה המערערת לאורך ההליך וניסיונה להכות על חטאיה, בשים לב לכך שהמעשים בוצעו בהיותה בחורה צעירה ובלתי מגובשת, הם בעלי משקל בלתי מבוטל.

על יסוד עתירה זו שהובאה ביום 11.11.2012, לפני בית-משפט זה, מצווה בית המשפט כי ייצא מלפניו צו ארעי המכוון אל המשיבים והמורה להם להימנע מהרחקתה של העותרת מן הארץ.  

העותר פעל נכון שעה שהגיש בקשה לוועדת המאוימים, אולם אין בחלוף הזמן הקצר מאז הגיש בקשתו משום סלילת דרך לדיון ענייני בבית משפט זה בשבתו כבג"ץ; "אשר לבקשה למתן צו ביניים, יצויין, כי בעתירה לא נטען כי ננקטו נגד מי מהעותרים הליכי הרחקה, מכל סוג שהוא. מה גם, שעומד בפני העותרים סעד חלופי, בדמות האפשרות לפנות לקצין המאוימים במת"ק הרלבנטי, בבקשה למתן סעד ביניים, עד לקבלת החלטתה הסופית של ועדת המאוימים, בעניינם".