דין הערר להידחות, והמשיב ישוחרר לחלופת המעצר, בתנאי הערובה הבאים: מעצר בית מלא בדירה השכורה בעיר טבריה תחת פיקוחם של אביו, שתי אחיותיו וגיסו; איזוק אלקטרוני; הפקדה כספית בסך 45,000 ₪; חתימה על ערבות עצמית על סך 100,000 ₪; חתימת כל אחד מהמפקחים על ערבות צד ג' על סך 100,000 ₪; איסור יצירת קשר במישרין או בעקיפין עם המתלוננות.  

טוענים הקונים כי שגה בית המשפט קמא בפירוש הסכם הפשרה והמועדים שנקצבו בו לתשלום. כמו כן מלינים הקונים על קביעתו של בית המשפט כי האיחור בתשלום היווה הפרה יסודית המקנה זכות ביטול ועל קביעתו כי הביטול נעשה כדין. לטענת הקונים שגה בית המשפט קמא בקובעו כי הארכה בת 12 הימים החלה ביום 15.5.2011 ולא ביום 28.5.2011 ובדחותו את טענתם כי היו יכולים להעמיד את התשלום כבר ביום 17.6.2011, מועד פירעון ההמחאות הבנקאיות; בית המשפט שגה בקובעו כי ביטול החוזה לא הצריך הודעת ביטול, שכן לטענתם החוק קובע חובה זו והצדדים לא שללו אותה בהסכם הפשרה.

המבקשת טוענת כי בית משפט השלום רוקן מתוכן את עיקרון ההתאמה ועיקרון העצמאות בדיני הערבות הבנקאית, בקובעו כי ניתן לחלט את הערבות בגין חובותיה של החברה, על אף ששמה של המבקשת הוא שמופיע בה כ"חייבת". עוד נטען כי בית המשפט קמא קבע ממצאים בנוגע לעסקאות היסוד, על אף שלא הוצגה לו תשתית עובדתית מתאימה לשם הכרעה בנושא זה; בית משפט השלום בחן את כתב הערבות, על רקע ההלכה הפסוקה, ומצא כי בנסיבות העניין לא הייתה מניעה לממשהּ.

המערער ביצע עבירות מין בבתו החורגת ובאחייניותיה הקטינות של אשתו, במשך תקופה ארוכה ומבלי לתת את הדעת להשפעה הקשה שתהיה למעשיו על גופן ועל נפשן. מעשים מסוג זה יש להוקיע ובצדק קבע בית המשפט המחוזי כי יתר השיקולים לקולה נסוגים מפניהם. כמו כן, מקובלת עלי מסקנתו של בית המשפט המחוזי לפיה החרטה שהביע המערער אינה חרטה כנה. מסקנה זו מתחזקת נוכח התסקיר העדכני שהוגש מטעם שירות המבחן בעניינו של המערער, שבו נכתב כי הוא הודה לצורך עסקת הטיעון, וכי הוא ביקש להמתין עד להחלטה בערעור בטרם ישתלב בהליך טיפולי. נוכח האמור לעיל, שוכנענו כי בית המשפט המחוזי איזן נכונה בין כלל השיקולים הרלבנטיים וכי העונש שהוטל על המערער הוא עונש ראוי בנסיבות העניין. 

המערערים חטאו בביצוע מעשי בריונות אלימה ומסוכנת בחבורה אשר למרבה הצער הובילו לתוצאה קטלנית ולקיפוח חייו של סאמר וכן לפציעתם של אחרים; מעשים אלה מצדיקים ענישה הולמת הן משיקולי גמול הן בשל הצורך בהרתעת הרבים ובהרתעתם הקונקרטית של המערערים; השניים נטלו חלק באירוע כמבצעים עיקריים וכמשתתפים פעילים ומשמעותיים ביותר בו. משהסתיים אירוע זה בקטילתו של סאמר ובפציעתם של אחרים יש למצות עימם את הדין על כך.

בבקשה הנ"ל, הבהיר המבקש כי אין באפשרותו להסתייע בהוריו לצורך גיוס כספי העירבון, אך לא היה זה הטעם היחיד שעמד בבסיס החלטת בית המשפט ולטעמים הנוספים אותם ציינתי במסגרתה לא ניתן מענה גם כעת.

הטעם אותו סיפקו המבקשים לאיחור בהגשת ההליך היה כאמור העובדה שפסק הדין הומצא לידיהם לטענתם רק ביום 30.12.2012. עיון בתוכנת "ניהול התיקים" מלמד כי פסק הדין נשלח למבקשים בדואר ביום בו ניתן, 2.9.2012, אך גם אם זה לא הגיע לידיהם והומצא להם בפועל רק ביום 30.12.2012 כטענתם, אין בכך כמתואר לעיל כדי לעצור את מניין הימים להגשתו של הליך הדיון הנוסף.

בית המשפט המחוזי נשאל האם מנגנון הנאמנות חל גם על התשלומים הפרטניים של חברי העמותה. על פי תוכן פסק הדין הרלבנטי, זוהי שאלה בינארית; סייג הזמן נולד כתגובה של בית המשפט לכך שהוא נועד להבהיר את פסק הדין במועד מסוים. אין זו הבהרה, אפוא, אלא הפעלת שיקול דעת בנושא חדש. תיקונים מסוג זה, כפי שהוסבר, אינם כלולים בסמכות בית המשפט לפי סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל.

יש מקרים שבהם בית משפט זה דן בעתירה גם כאשר מתקיים שיהוי, כאשר זו חושפת פגיעה קשה בשלטון החוק או עניין בעל חשיבות ציבורית גדולה; העותרת אף נמנעה מלהציג את המסכת העובדתית שביסוד העתירה בשלמותה.