נראה שההתייחסות לעניינו של העורר תלויה במידה רבה בקצב התקדמות משפטו בחודשים הקרובים. ככל שנכונה הערכתה של המשיבה כי המשפט צפוי להסתיים בתוך כשלושה חודשים, הרי שבתקופה זו נכון שהעורר יישאר במעצר בית מלא. אם לעומת זאת, יתמשך המשפט מעבר לכך, יוכל בא-כוחו של העורר להגיש בקשה חדשה לעיון חוזר. באותה עת, יוכל להידרש לקצב התקדמות המשפט כמו גם להצעות מאוזנות יותר לעידונה של חלופת המעצר, להבדיל משחרור כללי ממעצר הבית שהושת על העורר.

המועד להגשת ערעור על פסק דין של בית המשפט לעניינים מינהליים הינו שלושים ימים, ונקודת המוצא היא כי הנטל על המבקשים להוכיח "טעם מיוחד" המצדיק את הארכת המועד המבוקשת להגשת הערעור; הדרישה ל"טעם מיוחד" נועדה לאזן בין האינטרס של מבקש הארכה למיצוי זכותו להשיג על פסק-דין שניתן בעניינו, וכן הרצון להימנע מתוצאה שרירותית ומנוקשות יתרה בהפעלתם של סדרי הדין; לבין האינטרס של המשיב, כמו גם של הציבור בכללותו, לסופיות ההליך, להשמת גבול להתמשכותו וכן לחיזוק הוודאות והיציבות המשפטית. קיומו של "טעם מיוחד" נבחן לפי נסיבותיו של כל מקרה לגופו ובהקשר זה יש לשקול, בין היתר, את משך האיחור; את מהות הטעם שהוצג להגשתו של ההליך באיחור; ולצד אלה יש לשקול את מידת ההסתמכות של הצד שכנגד על פסק-הדין, וכן את סיכוייו הלכאוריים של ההליך.

ניתן בזאת צו ביניים לפיו יימנע המשיב 3 מנקיטת הליכי הוצאה לפועל בכל הנוגע למימוש שעבודים שהוטלו על בתיהם של העותרים במושב שער אפרים, זאת עד להכרעה בעתירה.

ערעור המוגש על-ידי מי שאינם נאשמים בהליך הפלילי הינו ערעור אזרחי, בגדרו קמה חובה להפקיד עירבון. עם זאת, ההיבטים הפליליים שיש להליך בהחלט נלקחים בחשבון בקביעת סכום העירבון, ובנסיבות המתאימות הם מצדיקים קביעת עירבון בשיעור מופחת.

המשיב לא הובא לדיון בשל הצורך לקבל טיפול רפואי. לנוכח השתלשלות ההליך, נסיבות העניין ובהסכמת הצדדים הנני מורה על הארכת מעצרו של המשיב לתקופה של 45 ימים; אין בהחלטה זו למנוע מהמשיב להגיש בקשה לעיון חוזר בדבר המשך מעצרו, במשך תקופה זו בשל השינוי במצבו הבריאותי בחודשים האחרונים. בדומה, אין בכך למנוע מבאי כוח המדינה להתנגד לבקשה.

הדין אינו מכיר בהליך של "עיון חוזר" במסגרת בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי", לא כל שכן בהחלטת ביניים הדוחה בקשה לסעד זמני עד לדיון בבקשת רשות הערעור; המבקש לא הצביע על שינוי נסיבות שעשוי היה להצדיק בחינה נוספת של הדברים לפנים משורת הדין. בקשה ל"עיון חוזר" אינה יכולה להוות מקצה שיפורים. אם המסמכים שבנדון היו ברשות המבקש, הרי שהיה עליו לצרפם לתגובתו בין אם המשיבים תמכו תשובתם בתצהיר בין אם לאו.

מסקנתי היא כי אין מקום להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי להכריז על המערער כבר הסגרה לבוסניה והרצגובינה בגין המעשים המתוארים בבקשת ההסגרה. לא שוכנעתי כי קיים טעם אשר יש בו בכדי להצדיק סירוב לבקשת ההסגרה, וכל טענותיו של המערער שהושמעו לפנינו תתבררנה בבית המשפט המוסמך. נדמה כי אין חולק על כך שהמעשים המיוחסים למערער הם מעשים נפשעים. אך, כאמור, אין זה מתפקידנו לשפוט האם הוא ביצע אותם, ואם כן, מהן המשמעויות המשפטיות העולות מכך. תפקידנו היחידי, הנובע ממטרתם של דיני ההסגרה, הוא לבחון האם ראוי להסגיר את המערער לצורך שפיטתו בפורום המתאים והראוי לכך, הוא בית המשפט לפשעי מלחמה בבוסניה והרצגובינה.

נראה כי סיכויי הערעור אינם גבוהים באופן שמצדיק את קבלת הבקשה במלואה. כך גם לא הוכח שמאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשים באופן מובהק. עם זאת, המבקשים חויבו בחיוב כספי גבוה למדי, שאף אם נקבעו בטוחות להשבת חלקו במידת הצורך, נראה כי קיים חשש מובנה באשר ליכולתן של המשיבות להשיב את כולו במידה והערעור יתקבל; יש לעכב את ביצוע פסק הדין באופן חלקי, כך שיעוכב תשלום של 35 אחוז מהסכום בו חויבה עליזה.

הסיכומים יוגשו כך שיהיו קריאים וברורים. הרווח בין השורות בהדפסה יהיה רווח כפול לפחות. האותיות יהיו בגופן 12 והמרווח בין האותיות יהיה "רגיל", תוך השארת שוליים ברוחב של שני סנטימטרים לפחות מכל צד. מידות אלה מתייחסות לגופן David. אם בעלי הדין משתמשים בגופן אחר עליהם להתאים את מידותיו לדרישות אלה; ההדפסה תהיה ברווח כפול לפחות, בגודל גופן 12, תוך השארת שוליים ברוחב של שני סנטימטרים לפחות מכל צד; תיק המוצגים יוגש במועד שנקבע להגשת סיכומים, בכריכה נפרדת מכתב הסיכומים. כמו כן, יגישו הצדדים, במועד הגשת הסיכומים, רשימת אסמכתאות שבדעתם להסתמך עליהם.

הבקשה מכוונת כאמור לשלוש החלטות שונות של בית המשפט המחוזי בעתירותיו של המבקש, ומלכתחילה לא היה מקום להגישן במאוחד. עם זאת, לאחר שניתן למבקש פטור מאגרה ולאחר שמצאתי כי דין הבקשה להידחות מבלי שתידרש תגובת המשיב, לא מצאתי להורות על הפרדתה לשלושה הליכים נפרדים בשלב זה; אשר לעתירה הראשונה – בית המשפט קיבל את עמדת המשיב בקובעו כי ההבטחה למחוק רישום משמעתי התייחסה לאירוע אחר, ולא כנטען על-ידי המבקש. המבקש לא הניח עילה להתערבות בקביעה זו. אשר לעתירה השנייה – הרי שזו נדחתה בהסכמת המבקש. על כן, ממילא אין מקום להידרש לטענותיו בהקשר זה. אשר לעתירה השלישית – בהתאם להערת בית משפט זה ברע"ב 5322/12 הוקדמה ישיבת הוועדה בעניינו של המבקש למועד קרוב, והתאפשר לו להגיש חוות דעת פסיכולוגית מטעמו בנדון לקראת הדיון. בנסיבות אלה, לא מצאתי כי יש עילה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט קמא בשאלת הגדרתו של המבקש כאסיר אלמ"ב וכאסיר וג"ע.