גם אם עולה שאלה עובדתית מסוימת בכל הנוגע לשיהוי, הרי ברור כי מלוא התמורה לא שולמה על ידי הרוכש. משכך, לא מתמלא אחד התנאים הבסיסיים לעניין "תקנת השוק" הנטענת. על כן, התוצאה אליה הגיע בית משפט קמא מקובלת עלינו, ולפיכך דין הערעורים להידחות וכך מוחלט. 

לאחר שבקשת רשות הערעור והבקשה לעיכוב ההליכים למימוש המשכנתא על הדירה הועברו לטיפולי, הוריתי למשיבים להשיב לבקשה למתן הסעד הזמני. לאחר עיון בתשובות אלה שוכנעתי כי דין בקשת רשות הערעור עצמה להידחות, ולפיכך גם אין מקום לעכב את ביצוע הליכי מימוש השעבוד. אוסיף, כי דין הבקשה לסעד זמני היה להידחות בכל מקרה.

המבקשים ניסו להציג לערכאת הערעור טענות שכלל לא נבחנו על ידי הערכאה הדיונית לפני שזו נתנה את ההחלטה שעליה הוגשה בקשת רשות הערעור. כמו כן, החלטת בית המשפט המחוזי כלל לא ניתנה בעקבות בקשה שהוגשה על ידי המבקשים. אין זו הפעם הראשונה בה מוגשת על ידי המבקשים בקשת רשות ערעור על החלטה שניתנה בבקשה שכלל לא הוגשה על ידם (כאשר מגיש הבקשה לא נקט בעצמו הליך ערעורי).  

לאחר שיג ושיח עם הצדדים ובהמלצת בית המשפט, חזרו בהם באי כוח העותר מהעתירה. 

אנו חוזרים ומפנים את תשומת לב המשיבים להערות בית המשפט בסיפא של פסק הדין, באשר לאופן ניהול השימוע שנערך למערערים, שעליהן להילקח בחשבון לגבי השימועים שיערכו בעתיד לגבי בני הזוג, אם וכאשר תוגש בקשה כאמור. 

לבקשת העותרים ובהסכמת המשיבים, הורינו כי יתואם מפגש במסגרתו יצאו הצדדים לשטח לבדיקת שטחי המרעה הרלבנטיים. הצדדים נענו ותאמו מועד לסיור שנקבע ליום 17.2.13. משכך המצב הקיים יישאר בעינו 30 יום לאחר הסיור בתקווה שבעקבותיו הנושא ילובן ויבוא על פתרונו. 

לאחר שיג ושיח עם הצדדים והבהרת עמדתנו, הועלתה הצעת בית המשפט לה הסכימו הצדדים והיא שהמשיבים יבחנו בנסיבות שנוצרו מתן רישיון ישיבה של א/5 לעותרים 1, 2 וזאת לתקופה של שנתיים ימים לאחריה תבחן אפשרות של רישיון לישיבת קבע, בהתאם לחוק הכניסה לישראל.  

להסכם הפשרה שהגישו הצדדים ניתן תוקף של פסק דין.  

ראוי לנקוט בגישה זהירה וגמישה יחסית לעניין בקשות פטור מאגרה המוגשות במסגרת הליכי פשיטת רגל, שהרי די בעצם הכניסה להליך פשיטת רגל כדי להעיד על קשיים כלכליים של מבקש הפטור, וכן קיים חשש מפני "מעגל קסמים" שבו בעל-דין יידרש לגייס סכום כסף כדי לקיים הליך הנסב על יכולתו הכלכלית. שונים הם פני הדברים בקשר עם הבקשה לפטור מהפקדת עירבון. בהקשר זה לא ניתן להתעלם מן העובדה שהמבקש לא הבהיר מדוע אין באפשרותו להסתייע במכרים ובבני משפחה לצורך גיוס כספי העירבון.   

בית המשפט לא נטע מסמרות בשאלה האם הגביל המחוקק את זכות הערעור לבית המשפט המחוזי על פי חוק ההטבות לנקודה משפטית בלבד, אף כי הוא ציין כי אולי היתה זו הכוונה מלכתחילה. כמו כן, עם כל האהדה למבקשת ולכל מי שעבר תקופה איומה זו, חוק ההטבות אינו קובע כזכאים את כלל ניצולי השואה, אלא את מי שהיו במחנות ריכוז, בגטאות ובמחנות שבהם עבדו עבודת פרך, וסעיף 3(א)(ב) לחוק ההטבות מדבר על מי ש"שהה במחנה או בגטו שהוכר...".