עסקינן בהארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996. המעשה המיוחס למשיב הוא חמור, והחשש לשיבוש הליכי משפט עקב ההשפעה על העדים מובן אף הוא, לאור התנהגותם של ארבעת העדים המתחמקים שוב ושוב מצווי הבאה. מנגד, נוצר מצב שהמשיב נעשה "בן ערובה" של אותם עדים, אשר בשלב זה לא ברור מתי יאותרו. לכן, הבקשה נקבעה לדיון נוסף והוארך מעצרו של המשיב, וזאת על מנת לבחון אם ארבעת העדים "הנעלמים" הובאו בפני בית המשפט המחוזי לישיבת התזכורת שנקבעה. 

המחיקות נסבות על עניינים שאין בינם לבין האירועים מושא כתב האישום ולא כלום. למרות זאת, ולו לשם הזהירות, שמא תיושם ההלכה הידועה כהלכת "אין חקר", השורות שנמחקו ייחשפו בפני הסנגורים בלבד, אשר יתחייבו שלא להעביר הדברים לידיעת המבקשות. שאלת השימוש בחומר, אם בכלל, תהא מסורה לשיקול דעתו של השופט שידון בתיק העיקרי.   

יובהר בזאת כי רכיב הענישה של התחייבות המבקש להימנע מעבירה, שנקבע על ידי בתי המשפט קמא, עומד בתוקפו. 

בית המשפט הגבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור, בודאי שלא על פסקי דין שניתנו על ידי בית משפט זה. כל טענותיו של העותר הן ערעוריות באופיין, ואין מקומם במסגרת ההליך הנוכחי, ודאי לאחר שמיצה עד תום את הליכי הערעור, לרבות בפני בית משפט זה. כמו כן, ברי כי בית המשפט המחוזי שקל האם קמה לו סמכות עניינית ומצא שכך הדבר.   

ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי נצרת. בהמלצת בית המשפט, חזר בו בא-כוח המערער מערעורו והערעור נמחק בזה.

העותרים לא צירפו אסמכתאות שיש בהן כדי לתמוך בטענותיהם בדבר מצבם הכלכלי. עם זאת, נוכח המצב הכלכלי הנטען, אשר בהינתן נסיבות חייהם של העותרים אכן יש להניח כי אינו מן המשופרים, ובשים לב למהות ההליך ולפערי הכוחות בין הצדדים, יופחת סכום האגרה.   

במהלך תקופה של חודש ימים מהיום, משרד הפנים יזם מהלך של תהליך בחירת חבר שביעי למועצת כפר עין קיניה. לאור דברים אלו חזר בו בא-כוח העותרים מן העתירה.

עסקינן בבקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית משפט לעניינים מנהליים בנוגע לדרישות לתשלום ארנונה ולביטול הליכי גביה. אין לומר כי עצם האיחור בהגשת ההליך שינה את מצבם של המשיבים לרעה. לכך יש להוסיף כי לאחר עיון בחומר, אין לחסום את דרכה של המבקשת לבירור טענותיה בבית-משפט זה. אשר על כן התקבלה הבקשה להארכת מועד.

בא-כח המשיב הודיע על הסכמתו להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996. לפיכך, מוארך מעצרו של המשיב בתשעים ימים. 

שאלת מעמדו של עותר ציבורי בעתירה כנגד הליכי מכרז טרם הוכרעה בפסיקתו של בית משפט זה. אולם, ההכרה במעמד זה לא נשללה בפסקי דין שבהם היא נזכרה, ובמשתמע זכתה להתייחסות כמתיישבת עם פסיקתו של בית משפט זה בסוגיות קרובות. לא ברור מאליו מדוע דווקא דיני המכרזים יהיו שונים מענפים אחרים של המשפט הציבורי. כן ראויה לבחינה הטענה שהעתירה הביאה לשינוי במדיניותו של המשיב.