הטענות המשפטיות שהעלה המבקש בבקשה זו אינן עונות על הקריטריונים הללו. יוער, כי הטענות המשפטיות שהעלה המבקש בבקשתו זו לא עמדו במרכז הערעור שהגיש לבית המשפט המחוזי, אשר החזיק לא פחות מ-42 עמודים, ובמסגרתו העלה המבקש טענות רבות נגד פסק דינו של בית הדין הארצי, בכלל זה טענות נגד הממצאים העובדתיים שנקבעו בפסק הדין, כמו גם טענות רבות נגד ניהול ההליך. זאת, כאשר הדיון בבית המשפט המחוזי אמור להיות מוקדש אף הוא לשאלות משפטיות עקרוניות. בנסיבות אלה, נראה כי טענת המבקש לפיה הטענות המשפטיות שהעלה בבקשה זו הינן טענות עקרוניות ובעלות חשיבות כללית, הינה מוקשה.  

הערעור שבפניי מופנה אפוא כלפי העובדה שבית המשפט המחוזי לא עיכב את תחילת ריצוי עונש הפסילה עד למועד הדיון. אף מבלי שאחווה דעה באשר לזכותו של המערער להשיג על החלטת בית המשפט המחוזי בנסיבות אלו, לגופו של עניין אין הצדקה לעכב את ביצוע העונש מן הטעמים שפירטה המשיבה בתגובתה. מכל מקום, מתגובת המשיבה עולה כי היא מסכימה להקדמת מועד הדיון בבקשה לעיכוב הביצוע. על כן, יש בידי המערער לפנות בבקשה מוסכמת מתאימה לבית המשפט המחוזי.

לאחר שמיעת הערות בית המשפט, מחק בא-כוח העותרת את העתירה.

העורר מואשם בעבירות חמורות שהכלל בהן הוא כי הן מקימות חזקת מסוכנות שאין בחלופת מעצר כדי לאיינה, ואפילו נפלה טעות בהחלטותיו של בית המשפט קמא בכל הנוגע לנאשמים אחרים בפרשה - ולא ארצה לטעת בכך מסמרות נחרצים - אין לתקן טעות בטעות. על כן, בהינתן העבירות המיוחסות לעורר ומכלול נסיבות העניין עליהן עמדתי לעיל, אין מקום להורות על שחרורו.   

העותרים לא פירטו באופן מלא את כל הנתונים הרלבנטיים להוכחת מצבם ולא צירפו את כל האסמכתאות כנדרש. כך, למשל, ציינו העותרים כי העותר 1 עובד לפרנסת המשפחה, אך לא פירטו את סך ההוצאות החודשיות של המשפחה; טענתם לפיה הם משלמים להורי העותר 1 בגין מגוריהם בביתם לא גובתה באסמכתא ותדפיס חשבון הבנק שצורף חלקי ביותר.  

בית משפט זה חזר לא פעם על כך שרשות ערעור ב"גלגול רביעי" תינתן במשורה ורק באותם מקרים חריגים שבחריגים בהם מתקיימים תנאים ייחודים. אמנם בית המשפט המחוזי סבר כי יש לדחות את ערעורו של המבקש מנימוקים אחרים מאלה של בית משפט השלום, אך אין בכך בלבד כדי להצדיק דיון בערכאה נוספת. בבואם לשקול אם להיענות לבקשה לביטול הסכם מכר על בתי המשפט לשקול, בין היתר, אם חל שיהוי בהגשת הבקשה לביטול ההסכם והאם הקונה היה תם לב.  

על רקע המדיניות הכללית להתייחס בזהירות יתר למעצרם של "בגירים-צעירים", שיקולי השיקום במקרים אלה מקבלים משנה תוקף, כאשר גילו של המערער קרוב לגיל הקטינות ולפניו פרושים כל חייו. עם זאת, אל מול שיקולי השיקום יש לשקול את מסוכנותו הפוטנציאלית. כידוע, בית המשפט אינו כבול להמלצת שירות המבחן.  

סעיף 96 לפקודה קובע גבול עליון של 10 שנים לביטול הענקה. את תקופת 10 השנים מונים לאחור מיום מעשה פשיטת הרגל בגינו הוכרזו החייב או החייבת פושטי רגל. סעיף 96(ב) לפקודה קובע כי אין להורות על ביטול הענקה אם החייב היה בזמן ההענקה "כשר פרעון של כל חובותיו בלי להיזקק לנכס הכלול בהענקה...". נטל ההוכחה בעניין זה מוטל על מקבל ההענקה, אשר מבקש כי הנכס יישאר בידיו.    

בגדרי הבחינה הלכאורית הנדרשת בשלב זה, על פני הדברים, ומבלי לטעת מסמרות, דומה שהמשוכה שעל המבקשים לצלוח גבוהה ביותר, הן לעניין הערעור לגופו של ההליך הנזיקי והן לעניין הערעור ברכיב שכר הטרחה. עם זאת, נוכח מצב הדברים הייחודי המתקיים במקרה דנא, הרי שמקרה זה הוא מן המקרים הנדירים והחריגים בהם חרף הכלל הבסיסי בדבר אי-עיכוב ביצוע פסק דין המחייב בתשלום שכר טרחת עורך-דין, יש מקום להורות על עיכוב ביצוע חלקי של פסק הדין.

עולה איפוא כי העותרים טרם מיצו את ההליכים לפני הרשות המוסמכת ולרשותם עומד סעד חלופי.