קדם המשפט נועד לשם בירור המחלוקת לאשורה ולשם ייעול הדיון, לפשטו, לקצרו ולהחישו וכן כדי לברר אם יש מקום לפשרה בין בעלי הדין או לטיפול בדרך חלופית. במסגרת זו, רשאי בית המשפט להפנות את תשומת ליבו של התובע לקשיים בתובענה שהגיש.

המשיבים אינם מתנגדים לחיובם בהוצאות והותירו את הדבר לשיקול דעת בית המשפט. בהתאם לאמות המידה שנקבעו בפסיקה ומשהמשיבים לא הרימו את הנטל להוכיח כי הגשת העתירה לא היתה מוצדקת או כי לא התקיים קשר סיבתי בין הגשתה ובין קבלת הסעד, דין הבקשה לפסיקת הוצאות להתקבל.

הפסיקה קבעה כי הכלל הוא שבעל-דין היוזם הליך ערעורי צריך להמציא את הודעת הערעור לכלל המשיבים, וכי בית-המשפט יפעיל את שיקול-הדעת המסור לו ויאפשר פטור מחובת ההמצאה, בהתקיים שני תנאים מצטברים: האחד, כי בית-המשפט שוכנע שמדובר במשיב שאין לו עניין ישיר בהליך הערעורי, ושאין אפשרות כי זכויותיו יוגבלו או ייפגעו בגין אותו הליך. והשני, כי ביצוע ההמצאה לאותו משיב כרוך במורכבות מיוחדת העלולה להוביל לסרבול ולהתמשכות ההליך.

בד בבד עם חזרת בא כוח המערערים מהערעור, הסכימה המשיבה, בהמלצת בית המשפט, בנסיבותיו של תיק זה, לאפשר לעותרים שימוע על פה, ובלבד שתוגש בקשה בהתאם בתוך 30 יום.  

מתגובות הצדדים עולה כי מוסכם שאת ההליך יש לסווג כערעור בזכות. עוד עולה כי בכל הנוגע לערעור על ההחלטה העיקרית של בית המשפט קמא לא הוגש הערעור במועד הנדרש על פי הדין. 

נדמה כי הבקשה מהווה ניסיון נוסף לעכב את הליכי פינוי מנהלה של המבקשת מדירתו. אין במושא הבקשה כדי לאפשר למבקשת לפתוח בהליכים במסלול שאינו מתאים להם. הדבר נכון ביתר שאת לאחר שכך נקבע על-ידי בית משפט המחוזי ואף על-ידי בית משפט זה. כן נקבע כי הדירה שימשה כבטוחה לחובות המבקשת. המקום המתאים לדיון הוא במסגרת הליך מימוש הדירה בלשכת ההוצל"פ.

כידוע, רשות לערער "בגלגול שלישי" לא תינתן אלא באותם מקרים שבהם מתעוררת שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הקונקרטי של בעלי הדין. בעל דין אשר הגיש בקשה לתיקון טעות סופר לפי סעיף 81 לחוק בתי המשפט איננו מנוע מהגשת ערעור על פסק הדין אף אם בקשתו נדחתה. ואולם, אין הוא רשאי לחזור ולבקש במסגרת ערעורו זה תיקון של טעויות סופר שאותן מיאנה הערכאה הדיונית לתקן. בכך לא מובעת עמדה בנוגע למקרה שבו מוגשת תחילה בקשה לתיקון טעות סופר, והיא נדחית בידי הערכאה הדיונית עקב כך שהטענות המועלות בבקשה האמורה הן למעשה טענות מהותיות, ואחר כך מוגש ערעור במסגרתו מועלות אותן טענות.  

נוכח הסכמת המשיב לבקשה למתן צו ביניים, ניתן בזאת צו ביניים שלפיו לא תורחק העותרת מן הארץ – עד להכרעה בעתירה.

אמות המידה להכרעה בבקשה לעיכוב ביצוע גזר דין בתקופת הערעור עליו הותוו ב-ע"פ 111/99 שוורץ נ' מדינת ישראל. הנסיבות והנתונים העיקריים שעל בית המשפט לבדוק בהקשר זה וביניהם: חומרת העבירה ונסיבות ביצועה; אורך תקופת המאסר שהושתה על הנידון; טיב הערעור וסיכויי הצלחתו; עברו הפלילי של הנידון והתנהגותו במהלך המשפט; נסיבותיו האישיות של הנידון והעובדה שהערעור מופנה כנגד חומרת העונש בלבד ואין בו השגה על עצם ההרשעה. 

העותר מבקש היתר שהייה בישראל על-רקע סכנה הנשקפת לו, לטענתו, בשטחי יהודה ושומרון. כעת נמצא העותר במעצר. בעבר, הורשע העותר בביצוע עבירות פליליות בשטחי ישראל. מסקנת בית המשפט היא כי העותר אכן שהה ביהודה ושומרון במידה שיש בה כדי להצביע על כך שהוא עצמו אינו חושש לחייו שם.