הבקשה נסובה על החלטת בית משפט קמא שלא להתיר למבקשים להגיש ראיות מפריכות, וכידוע, לגבי סוגיה זו נקבע בעבר כי המדובר ב"סוגיה דיונית מובהקת, וככזו היא נתונה ככלל לשיקול דעת הערכאה המבררת את ההליך, וערכאת הערעור תתערב בשיקול דעת זה רק במקרים חריגים ומנימוקים כבדי משקל", במיוחד כשמדובר בהחלטת ביניים ("החלטה אחרת"), שאינה מסיימת את ההתדיינות בין הצדדים.    

הלכה היא, כי אין ערכאת הערעור מתערבת בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בכל הנוגע להחלטות שעניינן בסעדים זמניים, למעט במצבים חריגים. על המבקש לשכנע את בית המשפט בדוחק הנסיבות שיש בו כדי להצדיק את ההתערבות המוקדמת. מבקש שהשתהה בפנייתו לבית המשפט בבקשה למתן סעד זמני יתקשה לשכנע את בית המשפט בקיומה של דחיפות בהענקת הצו.

ככלל, מקום בו מדובר בהמצאת כתבי בי-דין למי ששוהה מחוץ לישראל, וכתובתו שם ידועה, יש לעשות שימוש במסלול הדיוני הקבוע בתקנה 500 לתקנות סדר דין אזרחי. ואולם, דבר המצאת ההזמנה אל מחוץ לתחום השיפוט מחייב זהירות רבה כיוון שכמוהו כהפעלת הריבונות של ישראל בתוך תחומי מדינה אחרת, והדבר עשוי להיחשב לכדי פגיעה בריבונות של מדינה זרה. החלופה, אשר מכוחה יכלו המשיבים לבקש היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט, היא זו הקבועה בתקנה 500 (7) לתקנות סדר דין אזרחי. ואולם – אפילו נתקיימו התנאים הקבועים בתקנות, לעולם אין זכות קנויה בידי התובע לקבלת ההיתר.   

ערעורים על פסק דינו של בית המשפט לענינים מינהליים מחוז מרכז שניתן על ידי כבוד השופטת ז' בוסתן. בא כוחם של המשיבים 3-1 בעע"ם 2049/12 (הם המערערים בעע"ם 2060/12) מסר כי הוא מסכים לקבלת הערעור כך שתינתן רשות ערעור למועצה הארצית לתכנון ולבניה. 

על פי כתב האישום, בתמצית, בין השנים 2013-2006 רכש המבקש כלי רכב והכשירם בצורה מחתרתית על מנת שישמשו כמוניות. הנטייה של בית משפט זה להתערב "בגלגול שלישי" בהחלטות מעצר של בית משפט השלום קטנה עוד יותר, בהתחשב בכך שההחלטה מושא הבקשה נסבה על תנאי חלופת המעצר, להבדיל מהחלטה על מעצר. אף לגופו של עניין, אין להתעלם מהיקפן של העבירות המיוחסות למבקש, ומהשיטתיות, האינטנסיביות והבוטות של העבירות שבוצעו על ידו.    

הלכה היא כי בית משפט זה, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, אינו נוהג להתערב בשיקולי התביעה בעניין העמדה לדין, לרבות בכל הנוגע לקביעת סעיפי האישום אלא במקרים נדירים. כמו כן, כידוע, בית משפט זה אינו מתערב בהליכים המתנהלים בפני בתי המשפט המוסמכים אלא במקרים חריגים ונדירים בהם עולה, למשל, חשש לחריגה מסמכות או לפגיעה בעקרונות הצדק הטבעי.    

"פניה לרשות המינהלית או הציבורית הנוגעת לעניין הינה בבחינת תנאי סף על מנת שבית משפט זה ייזקק לעתירה נגדה". בפסיקה הודגש גם, כי משוכת "מיצוי ההליכים" הניצבת בפני עותרים איננה בגדר תנאי "טכני". בעתירה לא נטען, כי בטרם פנייתם לבית משפט זה באו העותרים בדברים עם המשיבים בדרך של פנייה מוקדמת.  

כידוע, רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן במקרים שבהם מתעוררת שאלה בעלת חשיבות כללית או ציבורית החורגת מעניינם של בעלי הדין וכאשר נדרשת התערבותו של בית משפט לשם מניעת עיוות דין. בכל הנוגע לבחינת החוזה, הדגיש בית המשפט קמא את מאפייניו הספציפיים של הסכם ההפצה שנחתם עם המשיבים ועל בסיס זה קבע שהם מקיימים את הגדרת המונח "חוזה אחיד". ייתכן שיש בקביעה זו כדי להשליך על חוזי ההפצה של המבקשת, אך עובדה זו איננה מגבשת סוגיה משפטית החורגת מעניינם של בעלי הדין. כך גם לגבי בחינת פרק הזמן הראוי לסיומו של הסכם הפצה.   

פסק דין הניתן על ידי בית משפט זה בדן יחיד הוא סופי ולא ניתן לערער עליו. הבקשה הנ"ל היא בקשה לביטול או לתיקון פסק דין, ומשכך, דינה להתקבל רק במקרים חריגים שבחריגים, בהם נפלה טעות עובדתית ברורה, גלויה ושאינה שנויה במחלוקת בתוכן פסק הדין או טעות פרוצדוראלית של ממש באופן מתן פסק הדין.   

סעיף 25(ב) לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971 איננו מחייב את בית המשפט להשית על קטין, אשר הורשע בעבירת רצח, עונש של מאסר עולם. יחד עם זאת, והדברים נקבעו לא אחת בפסיקותיו של בית משפט זה, אין באופן עקרוני מניעה מהשתת מאסר עולם בנסיבות שכאלה. יחד עם זאת, אל מול החומרה הרבה הגלומה במעשיו של המערער, עומדים שיקולים שונים לקולא, אשר במרכזם גילו הצעיר, יחסית, של מבצע הרצח. חשיבותו של שיקול השיקום ביחס לקטינים אין משמעותו ביטול שיקולי ההרתעה והגמול לחלוטין.