לא מצאנו ממש בטענות העותרים בדבר היעדר תשתית עובדתית מעודכנת באשר למצבו של האב הביולוגי. הכרעת בית המשפט העליון, כמו גם הכרעות הערכאות הקודמות, שלא לצמצם את תוצאות האימוץ ביחס לבני המשפחה האחרים של הקטינה, שאינם אחיה, התבססה על מגוון שיקולים החורגים ממצבו של האב הביולוגי. במקרה של הליך הנוגע לאימוץ יש לגלות גישה מקלה במידה מסוימת ביחס לעתירות אחרות לדיון נוסף.   

לגבי התבטאויות בית המשפט שלא נרשמו בפרוטוקול, בכדי לקבוע שנתגבשה עילה המצדיקה פסלות, על ההתבטאות להעיד על קיומו של חשש ממשי למשוא פנים. את שאלת קיום החשש, שמא דעת השופט ננעלה ללא אפשרות לשינוי ושכנוע, יש לבחון לפי משמעותם של הדברים והקשרם בנסיבות העניין. אין בהחלטות דיוניות, כשלעצמן, כדי לבסס עילת פסלות. הדרך לתקיפת החלטות מעין אלו היא באמצעות הגשת ערעור בבוא העת. ייתכנו מצבים בהם ניתן יהיה להוכיח לפי תוכן ההחלטה הדיונית, כי קיים חשש ממשי למשוא פנים.

בית המשפט נכון להניח כי הבקשה חורגת מעניינו הפרטני של המבקש ונוגעת לכלל אסירי ההפרדה. שתי הסוגיות – מספר הפעימות במסגרת מכסת הזמן היומית של 120 דקות שיחות טלפון ומספר כרטיסי החיוג אותם ניתן להעביר לאסיר בכל ביקור – נתונות במובהק תחת אחריותו של שירות בתי הסוהר. אין דרכו של בית המשפט להתערב בניהול שגרת החיים היומיומית בבית הכלא. לאור זאת, הגדלת מספר הפעימות משלוש לארבע במהלך היום לכלל אסירי ההפרדה, תיצור עומס נוסף על הסוהרים, שספק אם יש בו צורך אמיתי.  

העבירות בהן הורשע המערער הן חמורות. בית משפט זה התייחס לא אחת לחומרה המיוחדת שבעבירת סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה והדגיש כי יש להחמיר בענישה בגין עבירות כגון דא. העונש המושת בדרך כלל בגין עבירה זו כשלעצמה עשוי להגיע כדי מספר שנות מאסר. בשים לב למקבץ העבירות שביצע המערער וחומרתן, נדמה שבית המשפט המחוזי הקל עמו בדין נוכח נסיבותיו האישיות המיוחדות. 

בהתאם לגדרי ההסכמה בין הצדדים, ולאחר שמיעת טענות הצדדים ותוך התחשבות במכלול, קבע בית המשפט כי על המשיב לשלם למערער סכום כספי. לאחר תשלום סכום זה על ידי המשיב, הערת האזהרה שנרשמה לטובת המערער על המקרקעין תוסר מיד. 

העותר הינו סמנכ"ל בכיר הנדסה ורישוי במשרד התקשורת. במקרה דנן ישנו, בין היתר, אי מיצוי הליכים, באשר היה על העותר, בעיקר בשל תפקידו, לפנות תחילה ליועץ המשפטי לממשלה. הושארה בצריך עיון השאלה מי הוא זה ואי זה הוא הנכלל בגדר "הנהלת הגוף הציבורי" כאמור בסעיף 6א(א) לחוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב-1992. 

המבקש ימסור את תשובתו לתגובת המשיב לבקשת רשות הערעור, כמבוקש על ידו.   

כלל הוא בסדר הדין האזרחי שאין בהגשת ערעור כשלעצמה כדי לעכב את ביצוע ההחלטה מושא הערעור (תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). בבוא בית המשפט להכריע בבקשה לעיכוב ביצוע, עליו להידרש לשני מבחנים מצטברים: סיכויי הערעור ומאזן הנוחות. במקרה דנן, אמנם המדובר בחיוב כספי, אך אף בנדון יש לבחון האם, במידה ויועברו הכספים למשיב, ניתן יהיה להבטיח את השבת הכספים למערערת במידה ותזכה בערעור. נקודה רלוונטית נוספת לבקשה היא כי לעת הזו הכספים מוחזקים אצל כונסת הנכסים, אשר הינה גורם שלישי שאינו טוען לזכות בכספים ואשר אמון על השקעתם ושמירת ערכם. 

תקנה 258יב(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 מעניקה לבית המשפט שדן בענייני משפחה שיקול דעת רחב בכל הנוגע למינוי מומחה. בית המשפט אף רשאי למנות מומחה שלא בהסכמת הצדדים. ההחלטה מושא הבקשה לרשות ערעור עוסקת במינוי שמאי שני בהינתן מסכת עובדות ספציפית. היא תחומה לסכסוך נקודתי לגבי חלוקת רכוש בין המבקש 1 והמשיבה. אם כך, נזכור כי המדובר בבקשה למתן רשות ערעור על החלטה בגלגול שלישי; מצב דיוני זה מצר באופן ניכר את קשת המקרים בהם תתקבל הבקשה.  

הלכה פסוקה היא כי תשובה על השאלה האם יש ביחסי עורך-דין-לקוח בעבר כדי לגבש עילת פסלות, תינתן לפי נסיבות העניין. יש לשקול, בין היתר, את מהות הקשר, משך הקשר ומידת עוצמתו והאם יש קשר בין העניין שבגדרו נקשרו יחסי עורך-דין לקוח לעניין הנדון לפני השופט. כמו כן, יש לקחת בחשבון גם את הזמן שחלף מאז קיומו של הקשר.