הודיעה באת-כוח המבקשת כי לא תעמוד על הבקשות, אך ביקשה לאפשר לה להגיש עתירה מנהלית בנושאים הנוגעים לחקיקת ההקפאה מבלי שייטען נגדה שיהוי. הואיל ובעניין אחרון זה אין הסכמה עם המשיבים, איננו נוקטים לגביו עמדה וכל צד שומר בעניין זה על טענותיו. 

הפרדה בין השאלה מהי עלות הבניה למ"ר, לשאלה מהו מספר המטרים הרבועים בגינם יהיה ניתן לנכות את עלויות הבניה היא הפרדה מלאכותית ולא אמינה. איננו רואים מקום לבחינת המכשולים הקשים לא פחות שהיה על המערער לעבור כדי שיידון ההליך, דוגמת שיהוי והתיישנות, ניצול לרעה של הליכי משפט, חוסר תום לב, והעובדה שההליך אינו מגלה כל שאלה משפטית המצדיקה את בחינתו בפני בית משפט זה. 

אנו סבורים כי משנדחתה התביעה בפריט זה בהיותה מוקדמת ותיאורטית, הדרך הנכונה בה על המערער לילך היא, אם רצונו בכך, להגיש עתה תביעה חדשה ונפרדת בעניין פריט זה, במסגרתה יגיש את הראיות הנוספות שביקש להגיש במסגרת ערעור זה. לגבי העניין השני נאמר בקצרה כי בית המשפט לא היה מוכן להסתפק בראיות שהוגשו לו מנימוקים שפורטו על ידו שם, ואין מקום שערכאת הערעור תתערב בכך. בפריט זה אנו דוחים את הערעור.

החלטת בית משפט השלום התקבלה לאחר שנמצא כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למבקש, מבלי שקיימת חולשה בראיות אלה, וקיים חשש מוגבר להימלטות מן הדין. לגבי הבקשה שהוגשה לבית המשפט העליון, הרי שלצורך קבלת ההחלטה על מעצרו של המבקש לא נדרשה כל הכרעה בשאלות עקרוניות בעלות היבטים כלליים, וגם אין לומר כי דרושה התערבותו של בית משפט זה נוכח עיוות דין שנגרם למבקש. כידוע, האפשרות של הגשת בקשה לעיון חוזר שמורה למבקש בכל מקרה, ובכלל זה כאשר יחלוף פרק זמן מסוים ומשפטו לא יסתיים, ובשים לב לעונש לו יהיה צפוי ויתר נסיבות המקרה.

העמדת סכום תביעה "לצרכי אגרה" על סכום נמוך מן הנזק הנטען, היא כשלעצמה איננה פסולה ואיננה "טקטיקה נפסדת". הלכה פסוקה היא כי "הציון 'לצרכי אגרה' אינו מקנה כשלעצמו זכות לתיקון עתידי... בקשת תיקון בכגון דא היא בקשת תיקון רגילה". למוֹתר לציין כי תובע שהוכיח את תביעתו בסכום כסף העולה על הסכום שנקב בו בכתב התביעה ("לצרכי אגרה" או מכל טעם אחר) לא יזכה בפסק הדין לסכום בשיעור גבוה מזה שתבע. עדיף להגיש כתב תביעה מושלם מלכתחילה, ולחסוך את הצורך בתיקונו בדיעבד. לתיקונים יש מחיר. בית המשפט צריך לקבוע על מי לשאת במחיר. 

יש להציע חלופה "סבירה ודומה במהותה ככל שניתן לעירבון, אם בדמות האיתנות הפיננסית ואם בדמות קלות הפירעון". על המערער להוכיח כי מתקיימים בעניינו התנאים המצדיקים הפקדת חלופה אשר אינה שקולה לעירבון כספי מבחינת בטיחותה וזמינותה.     

לגבי בקשת הפטור מאגרה, המערער לא צירף את כל המסמכים הרלבנטיים להוכחת מצבו. כך לא צירף אסמכתא לעניין גובה חובותיו לנושיו או אסמכתא התומכת בטענתו כי הוא נעזר בתרומות לצורך קיומו. כן לא פירט המערער היכן הוא מתגורר ומה סך הוצאותיו החודשיות. אשר לעירבון - המערער מבקש כי יותר לו להפקיד "ערובה אחרת" חלף העירבון, והוצע על ידו בהקשר זה להעמיד כערובה נכס מקרקעין שבבעלותו, אך מן הנסח שצירף המערער עולה כי על הנכס המוצע מוטלים עיקולים רבים.   

ניתנת למערער שהות בת 30 ימים לשוב ולשקול את עמדתו.  

מתדפיס חשבון הבנק שצירף המערער עולה כי בחשבונו יתרת זכות. כמו כן, המערער לא פירט את סך הוצאותיו החודשיות, לא הבהיר כיצד הוא נושא בעלויות ייצוגו המשפטי וכלל לא התייחס לאפשרות העומדת לו לגייס את העירבון בעזרת סביבתו הקרובה. לבסוף, לא ניתן להתעלם מטענת המשיבה 1 לפיה המערער לא שילם לידה את ההוצאות שנפסקו בבית המשפט קמא.    

החלטת בית המשפט קמא הנוגעת לסוגיית ההוצאות, לא תהווה מעשה בית דין והמשיב לא יוכל להסתמך על האמור בה בהליך נוסף שאותו יגישו המערערים, אם יראו לנכון להגישו, או בהליך אחר כלשהו.