יושת על המשיב מאסר בפועל של שלושה חודשי עבודות שירות, וזאת במקום ובמועד שבחוות דעת הממונה על עבודות שירות, קרי, מועצה מקומית כפר קרע.

אכן, המבקש נקלע להליך פשיטת רגל. עובדה זו יש בה כדי להוות אינדיקציה לתסבוכת כלכלית, והיא מצדיקה בדרך-כלל נקיטת גמישות מסוימת בבקשה לפטור מעירבון בהליך ערעורי. אולם, אין לומר, כלל ועיקר, כי הוכח שהמבקש אינו יכול להסתייע בסביבה הקרובה לשם גיוס כספי העירבון. מן התצהיר המשלים עלה, למשל, כי שכרו נטו של המבקש מגיע לכ- 8,000 ₪ עד 10,000 ₪ לחודש. קשה להבין כיצד נתון זה כלל לא נכלל בתצהיר המקורי.

עניינו של המבקש אינו מעורר סוגיה בעלת משמעות ציבורית או משפטית אלא המדובר בסוגיה התחומה לד' אמותיו בלבד. החלטה זו של הגורמים המקצועיים עמדה גם בביקורתו של בית המשפט המחוזי. בהחלטות אלה לא נפל כל פגם. עם זאת, נראה כי יש מקום להדגיש את שנאמר בהחלטת בית משפט קמא, כי יש להניח שבדיון הקרוב בעניינו של המבקש בפני הוועדה הרלבנטית יובאו בחשבון טענותיו באשר לנסיבות יציאתו את הארץ ושובו.  

דין הבקשה להידחות. ככלל, לא קיים הליך של עיון חוזר בהחלטה הדוחה בקשת רשות ערעור, והמבקשים מיצו זה כבר את כל ההליכים הדיוניים שעמדו לרשותם (רע"א 3432/99 צור נ' גל אביב טריידינג (10.10.99); רע"א 589/02 ביטון נ' סולטן (11.11.02); רע"א 4828/11 מזרחי נ' מועצה מקומית אורנית (26.9.11)). בבקשה שלפניי חוזרים המבקשים על הטענות שהעלו בבקשת רשות הערעור, אשר נידונו ונדחו בהחלטה מפורטת ומנומקת, ומבלי שהתרחשו שינויים משמעותיים בעניינם.

אנו מקבלים את הבקשה המוסכמת שהוגשה על ידי הצדדים להסכם הפשרה, מוחקים את ע"א 1521/11 ללא צו להוצאות, מוחקים את אספלט דרום ומנהלה מע"א 1603/11 ללא צו להוצאות ומוחקים את הסיכומים אותם הגישה י.י. במסגרת ע"א 1521/11. אין אנו רואים מקום ליתן תוקף של פסק-דין להסכם זה ואיננו רואים לנכון להורות על צירופו לתיק בית המשפט.

מנגד באת כוח המאשימה ביקשה לשכנע כי העונש אינו נוטה לחומרה. נוכח הפגיעה בחמש ילדות וריבוי המעשים במהלך שנתיים ימים. המתלוננת הראשונה חוותה מעשי סדום במשך שנתיים ימים והמתלוננת השנייה מעשים מגונים בנסיבות מחמירות במשך תקופה ארוכה. המתלוננות הכירו את בעל המכולת השכונתי והוא ניצל תומתן. בית המשפט נתן משקל לנסיבות לקולא ובעיקר ההודאה שחסכה זמן שפוטי ועדויות המתלוננת.