המבקש העלה טענות ובקשות כלליות, צופות פני עתיד, מבלי להצביע על החלטה מינהלית מסויימת הטעונה ביקורת שיפוטית, ולפיכך בדין פסק בית המשפט המחוזי כפי שפסק, ודין בקשת הרשות לערער להידחות.

מכתב האישום מצטיירים מעשיו של המערער אותם נקט בקור רוח ובאופן מתוכנן, תוך שהיו לו הזדמנויות רבות לשוב על עקבותיו ולחדול ממעשיו – הזדמנויות אותן לא השכיל לנצל. הנאשם הרחיק מהזירה את אחי המתלוננת בדרכי פיתוי וחלקות מספר פעמים, ונשא את המתלוננת בידיו ברחבי המתנ"ס כאובייקט וככלי שנועד לסיפוק צרכיו בלבד.

הודעת ביטול החוזה ששלחה המבקשת למשיבה הסתמכה על טענת הפרה, ועל הודעה זו נסבה תביעת המשיבה למתן סעד הצהרתי. משכך, אין בהחלטה דלעיל כדי להביע עמדה לגבי האפשרות של המבקשת להביא את ההסכם לסיומו בכל עת מכוח הוראת סעיף 6.4 להסכם. בהקשר זה אציין כי בנקודה זו, נפלה לכאורה שגגה בהחלטתו של בית משפט קמא, שם נכתב כי על פי ההסכם לא ניתנה למבקשת זכות חד צדדית לקצר את תקופת ההסכם.  

בית משפט קמא שקל את השיקולים והנסיבות לחומרה ולקולה (כמו גילו של המערער, היעדר עבר פלילי, וחלוף הזמן בין קרות המעשים להגשת התלונה). העונש שהושת על המערער אינו חורג מרף הענישה המקובל לגבי מספר רב של עבירות מין בבת משפחה, תוך ניצול ציני וחסר גבולות של אב כלפי בתו, ואינו מצדיק התערבות ערכאת הערעור. כך, בע"פ 1442/06 מדינת ישראל נ' פלוני (לא פורסם, 1.9.2008), הושתו על הנאשם שם 18 שנות מאסר בגין עבירות מין שביצע מעשים בבתו, והנסיבות במקרה שבפנינו אף קשות וחמורות מאלו שנדונו שם.

לאחר שאיזנתי בין כלל השיקולים הצריכים לעניין, החלטתי להפחית את סכום האגרה ולהעמידה על 150 ש"ח. אגרה בשיעור זה תשולם בתוך 10 ימים מעת המצאת החלטה זו, ולא - יימחק ההליך ללא הודעה נוספת.

אין מנוס מלהורות על מחיקת ההליך. יצוין בהקשר זה כי בשונה מערעור פלילי בזכות, אין חוק סדר הדין הפלילי מאפשר הגשת בקשת רשות ערעור פורמאלית ורק לאחריה הגשת נימוקים בנפרד. משכך, ההליך שבפניי, הנעדר כל נימוקים, כלל אינו עולה כדי בקשת רשות ערעור, והוא נמחק מהטעם שהוא הוגש בניגוד לסדרי דין (וראו לעניין זה החלטתי מיום 5.2.2013 ברע"פ 955/13 פדילה נ' מדינת ישראל). בבחינת למעלה מן הצורך, מאחר שההליך הוגש על ידי בעל הדין עצמו, שאינו מיוצג, עניינתי בקפידה יתרה בהליכים הקודמים בעניינו של המבקש ובפסקי הדין של הערכאות הקודמות. על פניו, ובהתחשב בטענות שהעלה המבקש בערכאות הקודמות, לא מצאתי שהבקשה מגלה עילה להתערבותו של בית משפט זה ב"גלגול שלישי", ובעיקרה היא נסובה סביב נסיבותיו הפרטניות של המבקש.  

לאחר עיון בתגובות הצדדים להחלטתי מיום 4.2.2013, אני מורה כי ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בת"א 1420-09 מיום 29.10.2012 יעוכב חלקית, במובן זה שהשעבודים שנרשמו מכוח סעיף 11א(1)(2) לפקודת המסים (גבייה) על זכויותיהן של האחיות ז"ל ייוותרו על כנם עד למתן פסק דין בערעור שהגישה המבקשת. 

לא מצאתי כי הבקשה מגלה עניין החורג מדל"ת אמות המקרה הפרטני של הצדדים. עיקר בקשתה של המבקשת נוגע להשגה על פרשנות ההסכם שנכרת בין הצדדים. בעניין זה סברו שני בתי המשפט דלמטה כי הפרשנות הנכונה שיש ליתן להסכם היא כי שני החיובים הנקובים בו – היינו: החיוב שנטלו על עצמם המשיבים לתשלום החוב; והחיוב שנטלה על עצמה המבקשת לתיקון התנור – הם חיובים שלובים. על כן, נקבע כי משלא בוצע חיוב אחד, פטור היה הצד השני מביצוע החיוב המותנה בו. מדובר בשאלת אופן יישום ההלכות המשפטיות הנוגעות לפרשנות חוזים, שבין אם הוא נכון לגופו ובין אם הוא מוטעה (ובענין אחרון זה אינני קובע מסמרות), אין בכך כדי להצדיק מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי".  

דין הבקשה לפטור מעירבון להידחות. בנסיבות העניין ראיתי לנכון להפחית מעט את סכום העירבון ולהעמידו על סך של 25,000 ₪. העירבון יופקד תוך 21 ימים מיום המצאת החלטה זו, שאם לא כן יירשם ההליך לדחייה ללא הודעה נוספת.