אנו מתירים לפרסום את פסק הדין כפי שמצאנו לנכון לקבוע בנסיבות העניין. כל זאת, בהתחשב בטענות הצדדים ובהתחשב בפסק הדין במ"ח 26/12.

דעתנו היא שיש למחוק את העתירות. ברור כי מעת שהכנסת ה-18 סיימה את תפקידה אין עוד כל נפקות להחלטה של מליאת הכנסת ה-18 לשלול זכויות מסוימות מחברת הכנסת זועבי. על כן, הסוגיה הפכה תיאורטית. אכן, ייתכן שבפני הכנסת ה-19 תונח בעיה דומה, אך ברור שהתשתית העובדתית תהא שונה, אף אם השאלה המשפטית תהא דומה.

אין לקבל את טענת המבקש כי דרך ההשגה על החלטת בית המשפט המחוזי הינה ערעור בזכות ולא בקשת רשות הערעור. המבקש טען, בסוגיה זו, כי "לחברי הקבוצה שנכללו בקבוצה (בהחלטת האישור) ואשר הוצאו ממנה (בהחלטת ההתיישנות) הסתיימה הדרך, ולדידם דומה שהערעור הינו בזכות". כפי שצוין, אין ממש בטענה כי החלטת האישור התייחסה לכל לקוחות המשיבה החל מיום הקמתה ובהתעלם מתקופת ההתיישנות.

בעלי הדין יגישו הודעה עד ליום 11.3.2013. היה ותתקבל הסכמה לגבי תיקון הסדר הפשרה ברוח הדברים שהוצגו לעיל, מתבקשים בעלי הדין להגיש לעיוננו הסדר פשרה מעודכן הכולל את פרטי ההסדר המקורי ואת כלל התיקונים שנעשו מאז שגובש. עם קבלת ההודעה נחליט כיצד להמשיך לטפל בבקשות רשות הערעור.

הנני מורה על הארכת מעצרו של המשיב בשלושים ימים, שימנו החל מתאריך 19.2.2013, או עד למתן פסק דין בת"פ 19696-12-10 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, או עד שהמשיב יקיים את תנאי שחרורו לחלופת מעצר כפי שאלה נקבעו על-ידי בית המשפט המחוזי הנכבד בבאר שבע מתאריך 24.1.2013, כפי מתכונתה דהיום, או כפי שהיא תשונה, אם תשונה – הכל לפי המוקדם יותר.

בהודאות המערער בפני המדובבים ניתן למצוא את התשתית הראיייתית ההולמת להרשעתו בעבירות המיוחסות לו. המערער מסר את הודאותיו מרצונו הטוב והחופשי וזכויותיו החקירתיות לא נפגעו. התשתית הראייתית אף נתמכת בראיות לחיזוק נוספות המוכיחות, כי הוא היה שותף מלא לרצח יבגני וכי ביצע את המיוחס לו בכתב האישום. כל אלה ביחד יוצרים מסכת ראייתית מוצקה המוכיחה מעבר לכל ספק סביר, כי המערער ביצע את המיוחס לו בכתב האישום.

למבקש ניתנה ארכה ממושכת להגשת הערעור, והטענה המועלית עתה – בכלליות רבה ובקצה המועד שנקצב בהחלטה הקודמת – כי ברצונו לברר אפשרות לקבלת ייצוג, אינה מהווה טעם מספק לדחייה נוספת של מועד הגשת הערעור.  

לאחר שאיזנתי בין כלל השיקולים הצריכים לעניין, ומבלי להביע כל עמדה ביחס לסיכויי הליך, מצאתי לנכון להעמיד את העירבון על סכום מתון של 3,000 ₪, המערער יפקיד עירבון בשיעור האמור בתוך 14 ימים ממועד המצאת החלטה זו, שאם לא כן יירשם ההליך לדחייה ללא הודעה נוספת. 

לא תינתן רשות ערעור על החלטות שעניינן בקביעת מועדי דיון. למעלה מן הצורך יצויין כי גם לגופו של עניין אין מקום להעתר לבקשת רשות הערעור. 

לא ראינו לנכון להתערב בפסק הדין שבערעור. מקובלת עלינו הפרשנות שניתנה לסעיף 19 שצוטט לעיל, לפיו אין המדובר בפטור כללי הניתן לפושט הרגל מתשלום פיצויי הלנה. כוונת הסעיף היא הגנה על נושים אחרים, לבל ייווצר מצב שאחד הנושים או חלקם יזכו לפני פשיטת הרגל בפיצויי הלנה. כך נשמר השוויון בין הנושים. למעשה, וממה שעלה בדיון, לכאורה גם היום יכול החייב לשלם את החוב שנקבע בהחלטתו השנייה של המנהל המיוחד, באמצעות מחצית הדירה השייכת לו.